כמה "שווה" הטרדה מינית? על "מדרג המעשים", רף תחתון ורף עליון בהטרדה מינית

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

 

רבות מדובר בפסיקה ובקרב העוסקים בתחום על "מחירון" ההטרדה המינית, המכונה לעיתים קרובות "מדרג" או "מדרג המעשים". הדבר משתקף, בעיקר, בגובה הפיצוי הכספי אשר נפסק לטובת נפגעות ההטרדה, שעה שבית הדין מייחס סכומים נמוכים להטרדה שעיקרה מילולית וסכומים גבוהים יותר להטרדה פיזית שכללה מגע בעל אופי מיני.

 

גישה זו נתנה ביטויה, בין היתר, בפסק דינו של כב' הנשיא בדימוס אדלר (אשר ההלכה בו בוטלה על ידי פסיקה מאוחרת יותר) אשר קבע כי יש להפריד בין מעשי הטרדה מינית "סתם" (בשלם, סבר כב' הנשיא בדימוס, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין כל מעשה נפרד) לבין מעשי הטרדה חמורים בהם כלל אונס ומעשי סדום.

גישה זו משקפת, לטעמי, חוסר הבנה כפול- חוסר הבנה של מטרתו וטיבו של החוק למניעת הטרדה מינית, וחוסר הבנה של המנגנונים הנפשיים הסבוכים הפועלים אצל הנפגעות מהטרדה.

התייחסתי לא פעם לעובדה כי נפגעות שונות מגיבות באופן שונה לפגיעה בהן. התגובה, וחריפותה, אינן קשורות בקשר ישיר לאופיים של המעשים על פי המדרג הקלאסי שעשתה הפסיקה. אופיה של התגובה קשור, עיתים, למבנה הנפשי של הנפגעת וכוחות הנפש שלה, אך קשור גם לטיבה של הפגיעה בהיותה מאיימת על הקיום והשלמות של הנפגעת. כך, לא דין פגיעה על ידי בעל סמכות מיטיבה (אב, מורה, רופא או מנהל) כדין פגיעה אחרת, לא דין פגיעה אליה מתלווה איום בפגיעה באנשים הקרובים לנפגעת (בין אם איום ישיר באלימות ובין אם איום בשלילת הפרנסה שתמיט חרפת רעב על הקרובים לה) כדין פגיעה אחרת.

פעמים רבות אני נתקלת בנפגעות הטרדה שסבלו "רק" מהטרדה מילולית, אך בעקבותיה איבדו את מקום עבודתן, מקצוען, הערכתן העצמית, פרנסתן ובעקבות כך סבלו מנזקים נלווים קשים. אובדן האמון בבעל הסמכות הספציפי משליך, פעמים רבות, על אובדן אמון בבעלי סמכות ככלל. נפגעות שכאלה מתקשות, פעמים רבות, להקשר למקום עבודה חדש ולתפקד בו. הן לא רק מאבדות מקום עבודה אחד, אלא את רצף הקריירה שלהן, ולעיתים את הקריירה כולה. ההשלכות של אובדן הביטחון המקצועי שמגיע עם פגיעה כזו, משליכות, פעמים רבות, גם על חיי המשפחה של הנפגעות, יחסיהן עם הקרובים להן ועם הסביבה.

נזקים שכאלה קשה לאמוד כספית, אך בודאי שלא ניתן לקבוע כי הם "שווים" כ-15,000 ₪, כפי שלעיתים קובעים בתי הדין בקובעם את "תג המחיר" לאמירות מבזות ומשפילות.

בצד דברים אלו, יש מקום להזכיר כי החוק למניעת הטרדה מינית נחקק, בבסיסו, בעיקר על מנת למנוע הטרדה מינית מילולית פסולה (כעולה מדברי ההסבר לחוק) ובמקורו כלל לא התייחס לעבירות המין החמורות יותר דוגמת מעשי סדום ואונס, ואלו הוספו לתחולתו כיציר הפסיקה. בהינתן עובדה זו, ברי כי הפיצוי המקסימאלי הקבוע בחוק לא כוון להישמר דווקא למעשים פיזיים "חמורים", אלא גילם בחובו דווקא את הפגיעה בכבוד האדם של מוטרדת שעד לחקיקת החוק לא מצאה מזור לפגיעה בה בדין שהיה קיים עד לאותה עת.

גם במסגרת הדין הפלילי נעשה "מדרג" דומה, כאשר הענישה (הנמוכה ממילא בעבירות הטרדה מינית) מדורגת לפי "חומרת" המעשים בהתייחס לטיבם (מילוליים או פיזיים) בלבד.

עם זאת, לאחרונה (בחודש אפריל 2012), התעודדתי לקרוא את דבריו של כב' השופט ד"ר גרוסקופף, מבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, בערעור בעניין קיסרא, אשר ניכר כי המנגנונים עליהם דיברתי אינם זרים לו, ואשר מצא לנכון לשבור את המדרג המקובל באמירה החשובה הבאה :

 

"חומרתה של הטרדה מינית אינה נמדדת רק במישור אפיון המעשים המיוחסים לנאשם ביחס לגוף הקורבן (האם היה מגע בגוף, היכן היה המגע וכיו"ב), אלא בשים לב למכלול הנסיבות. ניתן להעלות על הדעת מעשים חמורים של הטרדה מינית, המתמצים בדברים שנאמרו, ולא כוללים כל נגיעה בקורבן. הטעם לכך הוא שעבירת ההטרדה המינית עניינה ביחס מיני משפיל הפוגע בכבודו של הקורבן, ולאו דווקא במעשים המהווים פגיעה בגופו (ראו סעיף 1 לחוק מניעת הטרדה מינית). לאור זאת אינני סבור כי ניתן לומר כי המעשים המיוחסים למערער מהווים "הטרדה ברף הנמוך ביותר", כדעת חברי, השופט אמיר. נהפוך הוא, מבחינת חומרת ההטרדה המינית המדובר לשיטתי במעשים המצויים הרבה מעל לרף התחתון (גם אם לא הייתי מפריז לומר שהם ברף העליון), של מעשי ההטרדה המינית, וזאת נוכח מעמדו הרם של המערער, מקומן הזמני והפגיע של המתלוננות בארגון, פערי הגילאים בין המערער למתלוננות, הצטברותן של נגיעות בחלקי גוף שונים לאמירות מיניות, הימשכותם של המעשים לאורך זמן, והתרחשותם ביחס למספר רב של קורבנות." 

אין אלא לקוות כי אמירה חשובה זו תאיר את דרכם של שופטים נוספים אשר ילכו בדרך זו, תוך הבנה אמיתית של רוח החוק וטיב הפגיעה הנלווית להטרדה מינית.

 

 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.