סקירת פסיקה חדשה- נפגעי עבירה- פסיקת פיצוי פלילי- יוני 2016

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

פסק דין בעניין אבנר טווק נ. מדינת ישראל

ידיד בית המשפט- תכנית סנ"ה- סיוע לנפגעי עבירות המתה

ביום 7.6.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (מפי כב' הש' ברק-ארז ושהם, וכנגד דעתו החולקת של הש' רובינשטיין), בערעורו של עבריין על פסיקת פיצוי לנפגעי העבירה, ובחן את שאלת תקרת הפיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין- האם היא תקרה כוללת כלפי כלל הזכאים לפיצוי, או שמא ניתן לפסוק פיצוי מקסימלי לכל אחד ואחד מנפגעי העבירה.

בפני בית המשפט הובא עניינו של מורשע בהריגת בת זוגו לשעבר, במסגרתו הוטלו על המערער פיצויים לטובת כל אחת משלוש בנותיה של קורבן העבירה בסך של 170,000 ₪, ובסה"כ סך של 510,000 ₪.

המערער טען כי תקרת הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין, המתיר לבית המשפט לפסוק פיצוי לנפגעי העבירה במסגרת העונש, חלה על כל מעשה עבירה ולא על כל אחד מהנפגעים, באופן בו ניתן לפסוק בסך הכל את הפיצוי המקסימלי ולא יותר ממנו, זאת בשים לב למהותו העונשית של הפיצוי.

המשיבות, נפגעות העבירה, טענו כי התקרה הקבועה בחוק מתייחסת לכל נפגע עבירה בנפרד. עמדת המדינה היתה אף היא כי פרשנותו הנכונה של החוק היא כי תקרת הפיצוי הינה עבור כל אחד מהנפגעים, וכי הפיצוי הקבוע בחוק נושא אופי אזרחי, ומקל על הניזוקים בפיצוי ראשוני כבר במסגרת ההליך הפלילי.

תכנית סנ"ה- סיוע לנפגעי עבירות המתה, המופעלת על ידי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, הצטרפה להליך כידידת בית המשפט ונתנה אף היא עמדה. עמדתה היתה כי הסיוע הניתן לנפגעי עבירות המתה בישראל הוא חלקי בלבד, אינו נותן מענה לכל היקף ההוצאות, הנזקים וההתמודדויות הכלכליות שלפתחם של הניזוקים ולפיכך קביעת תקרת פיצוי לכלל נפגעי העבירה יחד עלולה לחתור תחת מהות הפיצוי ומטרותיו, כאשר סכום הפיצוי הריאלי המתחלק למספר נפגעים לא יספיק.

שופטי הרוב קבעו כי פסיקת פיצויים בהיקף העולה על התקרה הקבוע בחוק סוטה מתכלית החוק ופותחת פתח לפסיקת פיצויים על יסוד אומדנה בשיעור שעלול להגיע למיליוני שקלים, בניגוד לעקרונות של צדק דיוני.

תוך פרשנות לשונו של החוק, תכליתו, הדרישה החוקית להוכחת נזק והיקפו כדרך המלך לפסיקת פיצוי אזרחי ונזיקי, והיותו של התשלום מכח סעיף 77 לחוק בעל אופי ראשוני ולא תשלום שבא לפצות על כלל הנזקים, קבעו שופטי הרוב כי יש לראות את התקרה (העומדת היום על סך של 258,000 ₪) ככוללת את כלל נפגעי העבירה, שהם, לעמדת שופטי הרוב, מספר קרובים של ניזוק אחד ולא מספר ניזוקים. בית המשפט מבהיר בעניין זה כי במקרה של מספר ניזוקים תחול התקרה ביחס לכל אחד מהם, אך לא כך במקרה של קרובים של ניזוק אחד מהעבירה- הוא קורבן העבירה עצמו, אשר מצא מותו כתוצאה ממנה.

 

כב' הש' רובינשטיין, בדעת מיעוט, קבע כי סיווגו ה"גנרי" של הפיצוי מכח סעיף 77 לחוק הינו כפיצוי אזרחי במהותו, אשר נועד לשפות את הנפגע על הנזק והסבל שנגרמו לו. לאור זאת, בשונה מקנס, מטרתו המרכזית היא לסייע לניזוקים ולאפשר להם לקבל פיצויים ראשוניים מבלי להידרש לפרוצדורה האזרחית הרגילה. לאור מהות זו קבע השופט כי אין הגיון בקביעת זיקה בין תקרת הפיצוי לעבירה, ולא לניזוקים.

לפסיקה של בית המשפט המחוזי בעניין דומה לעניין נשוא הערעור, ראו כאן.

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.