סקירת פסיקה- העברה מתפקיד נוכח תלונות שהגישה- מרץ 2015

אילאיל קומיי-דרור, עו"ד

נטע סודרסקי לבקוביץ נ' עיריית ת"א-יפו

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דן בשאלה האם עורכת הדין הגב' סודרסקי-לבקוביץ סבלה מהתנכלות בשל תלונות שהגישה כנגד הממונים עליה בעבודתה בעיריית ת"א-יפו, והאם היא זכאית לסעדים בהתאם לחוק.

עורכת הדין- התובעת, הועברה בהסכמתה מתפקידה הבכיר בלשכה המשפטית לתפקיד עוזרת סגנית ראש העיר בדירוג מקביל. כשנה לאחר מכן, כאשר ביקשה להתקדם, טענו בפניה כי לא ניתן לקדמה. שנתיים לאחר מכן, משלא קודמה כלל, ונותרה להיות תחת הממונה עליה, פנתה התובעת למבקרת העירייה וטענה כי הממונה מתנכלת לה לאחר שהתובעת העירה לממונה עליה שהיא מאשרת דיווחי שעות כוזבים לעובדת אחרת בלשכתה (תלונתה הועברה לפתיחת חקירה משמעתית בנושא).

לאור התלונה, היה ברור לצדדים, כי התובעת לא תוכל להמשיך ולעבוד תחת הממונה עליה, והיא הועברה ללשכת התאגידים העירוניים. התפקיד לא תאם את כישוריה, והדבר היה ידוע למעורבים, אולם נאמר לה כי הלשכה מצויה בתהליך ארגון מחדש, ובסיומו תוצב בתפקיד ההולם את כישוריה. למרות פניותיה הרבות של התובעת, ולמרות העובדה שתהליך הארגון מחדש הסתיים, התובעת שובצה בתפקיד בדירוג פחות משהיתה מדורגת טרם התלונה ועבדה כך במשך שנתיים, עד אשר פנתה בדרישה להשיב אותה לשירות משפטי למשרת סגן היועץ המשפטי. עם זאת, התקיים מכרז ונבחרה מועמדת אחרת, אשר הועדפה על פני התובעת, כך שעד מתן פסק הדין התובעת המשיכה בתפקידה הזוטר בלשכת התאגידים העירונית.

בית הדין דן בשאלת ההגנה העומדת לתובעת מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), תשנ"ז-1997 ואף בשאלת ההתישנות שעלתה- וקבע כי יש לדחות את תביעתה כיון שהיא אינה עומדת בשני התנאים הללו. עם זאת, קבע בית הדין כי עלה בידי התובעת להוכיח כי סבלה מהתנכלות על רקע התלונה שהגישה, וכי היא זכאית לפיצוי לפי החוק.

בית הדין קבע כי תלונת התובעת נעשתה בתום לב, זאת ללא קשר לעובדה כי התיק נסגר מחוסר ראיות, כיון שהשאלה אליה מתייחס בית הדין היא שאלת תום הלב של התובעת בעת התלונה, ולא השאלה אם התלונה שהוגשה היתה מוצדקת. בנוסף, בית הדין קבע כי מעבר לעוגמת הנפש שנגרמה לתובעת, שיבוצה בתפקיד זוטר הוא בעל חומרה נוספת, כיון שבנסיבות הענין יש בו כדי להעביר מסר בעייתי ולהרתיע עובדים מפני חשיפת ליקויים.

בית הדין התרשם כי הנתבעת, עיריית ת"א-יפו, לא עשתה די על מנת למצוא לתובעת תפקיד ההולם את דרגתה ומעמדה. הנתבעת טענה כי יש קושי בהשמתה של התובעת בתפקידים בכירים בשל תיוגה כ"עובדת בעייתית", דבר המצביע לכשעצמו על קשר סיבתי בין תלונות התובעת לשיבוצה בתפקיד זוטר.

עוד קבע בית הדין כי נזקה המוכח של התובעת הינו נזק לא ממוני, והוא עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה בשיבוצה במשרה זוטרה, לאחר שהעירייה הפרה את חובותייה כלפי העובדת.

בנוסף, השופטת אופירה דגן-טוכמכר, אב"ד, ציינה כי:

"נסיון החיים מלמד כי במקרים רבים, אם לא בכולם, ברקע לחשיפת מעשים לא תקינים בשירות הציבורי עומדים יחסי עבודה מקולקלים. לעיתים קרובות התלונות מושמעות מצד עובדים שהתקשו להסתגל למערכת ההיררכית ולהפנים את כלליה, ועדיין, גם אם תלונתם לא הוגשה לשם שמיים, יש עניין ציבורי בבירורה לגופה, ולפיכך יש לתמרץ את אותם עובדים להתלונן, ולהגן עליהם מקום שבעקבות התלונה הם סובלים מהתנכלות."

בית הדין פסק כי העירייה תשלם לתובעת 60,000 ₪ בהתאם לחוק הגנה על עובדים, תשובץ בתפקיד ההולם את דרגתה וישולמו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.