תיקון חוק זכויות החולה- דצמבר 2014

מאת: אילאיל קומיי-דרור, עו"ד

 

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 אושר על ידי הכנסת בשנת 1996 והוא מסדיר את מערכת היחסים בין החולים הנזקקים לקבל טיפול רפואי ובין הרופאים ואנשי הצוות הרפואי המספקים את אותו טיפול, כך עוגנו בחוק נורמות התנהגות הקשורים בזכויות החולה (כולנו מכירים את השלטים שהחלו לתלות ברחבי קופות החולים על זכויות החולה).

מטרת החוק היא לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. לא לחינם, משפט זה נראה כמו מצוטט מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כיון שהנחת הבסיס של המחוקק היתה כי החולה הינו אדם נבון המסוגל להבין ולהחליט ולעמוד על זכותו לקבל טיפול רפואי הולם.

החוק קובע את זכות החולה לקבל טיפול רפואי נאות, גם במצב חרום רפואי, לקבל מידע בדבר זהות המטפל וזכותו לקבל חוות דעת נוספת ולקבל מידע מהתיק הרפואי שלו. החוק קובע כי יש לשמור על כבודו ופרטיותו של החולה, כך חל איסור להעביר מידע רפואי על חולה ללא הסכמתו.

בהתאם לחוק, חלה חובה על כל מוסד רפואי שיהיה בו אחראי לזכויות המטופלים, והוא אחראי לבדוק את כלל התלונות הרלוונטיות ולטפל בהן.

טרם פיזורה של הכנסת, תוקן החוק ונוסף לו סעיף 6א אשר קובע כי מטופל זכאי להכנס לבדיקה רפואית עם מלווה, אלא אם יש סיבה רפואית שלא לעשות כן או שהמלווה מפריע למהלך הבדיקה. מדובר בזכות חשובה לאוכלוסיות רבות- כמו קשישים, ילדים ועולים חדשים, אך בדומה לחוקים מגדריים אחרים, המדובר בזכות משמעותית לנשים המקבלות טיפול מרופא גבר, כאשר קיימים מקרים של קושי למטופל להמצא לבד בבדיקה רפואית, קושי לאשה להמצא ביחידות עם גבר בסיטואציה  זו ואף קורים מקרים של ניצול מיני של נשים על ידי רופאים.

כך למשל, בפסק דין קשה לקריאה משנת 2010, הורשע ד"ר יוסף קורקוס באונס ובמעשה מגונה של חולה שהגיעה אליו לטיפול. החולה הגיעה לרופא "בכובעו" כרופא כללי, על רקע תלונות חוזרות בגין דלקות בסינוסים וקשיי נשימה, והיתה מגיעה לרופא לעתים קרובות. משלא מצאה פתרונות ברפואה הקונבנציונאלית הציע לה הרופא לקבל טיפולי דיקור כחלק מרפואה משלימה. הרופא טיפל בה ולאחר תקופה הציע לה טיפול לחיצות נוסף הנקרא "אקופסורה", וביקש להדגים לה את משמעות הטיפול. כך, במהלך ההדגמה, התיישב הנאשם מאחורי המתלוננת, הרים את חולצתה וצבט את פטמותיה ולאחר מכן, הסיט לפתע את תחתוניה והחדיר את אצבעו לנרתיקה של המתלוננת. הרופא לא הפסיק, חרף דרישותיה של האשה.

יצויין כי בית המשפט המחוזי (ב"ש) גזר על הרופא מאסר בפועל למשך שנה ומאסר על תנאי, ובנוסף פסק כי על הרופא לפצות את הנאנסת בסך של 45,000 ₪.

במקרה אחר הורשע קרדיולוג בעבירת אינוס ומעשה מגונה באשה שבאה לבדיקה במרפאתו בשל כאבים וסחרחורת. במהלך הבדיקה מישש הרופא את חזה של המתלוננת, באמתלה של בדיקה רפואית, ולאחר מכן הכניס את אצבעות ידו לאיבר-מינה. בגין מעשיו אלה נדון אותו נאשם ל- 15 חודשי מאסר בפועל, ו-15 חודשי מאסר על תנאי. כן חויב בתשלום פיצוי לנאנסת בשיעור של 10,000 ₪.

יוזכר כי גם החוק למניעת הטרדה מינית מכיר ביחסי רופא-מטופל ככאלה המונעים ממוטרדת להביע את חוסר רצונה בהטרדה, במסגרת התלות שהיא מפתחת ברופא המטפל בה.

גם אם לא ניתן למנוע את כל עבריינות המין, אין ספק כי נוכחותו של אדם נוסף בחדר, שהינו אדם שהגיע עם המטופל ומלווה אותו, יצמצם את החשש ממקרים של ניצול שכזה של כוחו של מטפל על מטופל.

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.