סקירות פסיקה חדשה-הטרדה מינית- מאי 2013- מה בין חיזור להטרדה?

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה.

 

פסק דין בעניין ועדת האתיקה של ועד מחוז ת"א- לשכת עורכי הדין נ. עו"ד ניל לפידוס

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל (ביום 1/5/2013) את ערעורה של לשכת עורכי הדין בדבר קביעת בית הדין המשמעתי הארצי של הלשכה לפיה בעבירות בהן הורשע המשיב אין קלון, וקבע כי מדובר במעשים חמורים ולא במקרה של "התאהבות מוגזמת" שיש להקל בו כפי שקבע בית הדין המשמעתי.

על פי עובדות פסק הדין, המשיב, עו"ד במקצועו, הגיע סמוך לבריכת השחיה גורדון שם צילם במצלמתו צעירה כבת 18, אשר פער הגילאים בינו לבינה כ-34 שנים, אשר אותה לא הכיר. המשיב השיג את שמה וכתובתה של הצעירה, שלח אליה תמונות בהן היא מופיעה בבגד ים אליהן נלווה מכתב בו מתנוסס שמו כעורך דין. במכתב ציין המשיב כי מדובר ב"מתנת יום הולדת", כי ידוע לו מספר הטלפון של הצעירה אך הוא אינו מתקשר אליה כדי "לא להסתבך עם קטינות" וכי הוא מעוניין כי תשמש כפקידה במשרדו. כעבור כחודשיים, הגדיל המשיב שתיים מתוך התמונות שצילם לגודל של כרזה ושלח אותן בדואר רשום להוריה של המתלוננת בצירוף מכתב. המתלוננת פנתה אל המשיב טלפונית בדרישה שיחדל להטריד אותה וכן הגישה תלונה למשטרה. בגין מעשים אלו הוגש נגד המשיב כתב אישום.

בנוסף, על פי עובדות פסק הדין, בתאריך מאוחר יותר התקשר המשיב לצעירה על מנת להפחיד אותה ובין היתר אמר לה "אני אהרוג אותך". שלושה ימים לאחר מכן, שעה שנחקר במשטרה בקשר לשיחה זו, העתיק המשיב את כתובתה של הצעירה מהדף עליו נרשמה הודעתה.

בית משפט השלום שדן בעבירות שביצע המשיב קבע כי המתלונן הטריד והפחיד את המתלוננת באופן ממושך והרשיע אותו בעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות וכן בעבירת איומים. בית המשפט המחוזי שדן בערעור שהגיש המערער קבע:

"מעשיו של המערער לאורך כל הדרך, הם קשים, מכוערים, חושפים גסות רוח ואובססיביות. ההטרדה שספגה המתלוננת היא מסוג הטרדה מאיימת המהווה סיוט עבור קורבן העבירה. קשה להבין כיצד אפשר לעצמו המערער לפלוש, כך סתם, לחייה של נערה צעירה ממנו ב-34 שנה ולהציק לה לאורך תקופה ארוכה כל כך. כפי שצוין לעיל, לא נתקררה דעתו של המערער גם לאחר שנסגר התיק הראשון והוא חידש את מעשי ההטרדה שנתיים מאוחר יותר. האיום ברצח מהווה הסלמה משמעותית הן בשל שהוא ממשיך את הפרשה עד שנת 2005. על רקע זה, חסד נעשה לו למערער בכך ששני המותבים שדנו בעניינו הסתפקו במאסר על תנאי ובפיצוי וקנס ולא מעבר לכך".

בעקבות החלטות אלו החליט בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין כי נפל קלון בהרשעת המערער וכי יש מקום להטיל על המשיב עונש של השעיה מהלשכה לשלוש שנים. על החלטה זו ערער המשיב לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, שם נקבע כי לא נפל קלון במעשיו, כשהנימוק היה כי מדובר בהתנהלות "מנומסת ואדיבה" שאין בה חריגה מכתיבה של מחזר מאוהב. כן קבע בית הדין המשמעתי כי מדובר בנסיבות מינוריות בפן הפלילי שאינן עולות כדי קלון ואין בהן פגם מוסרי המשליך על יכולתו של המשיב לתפקד כעורך דין או המשליך על אמון הציבור בעורכי דין.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הלשכה וקבע כי לא ניתן להתייחס בסלחנות למעשיו של המשיב. בית המשפט הדגיש כי התפיסה המיושנת לגבי היותם של מעשי הטרדה חוזרים ונשנים בגדר "חיזור" אינה מקובלת עוד וכי הדין מחמיר עם מעשים שכאלה. וכך קבע בית המשפט:

"השקפתה של דעת הרוב ולפיה, מעשיו של המשיב היו בגדר "חיזור מנומס", שמקורו ב"התאהבות מוגזמת", ולפיכך ראויים ליחס מקל וסלחני, משקפים תפיסה ארכאית לגבי חיזור, המתבטא בהטרדה חוזרת ונשנית, בעלת קונוטציה מינית או קונוטציה מאיימת, של המחוזר או המחוזרת שאינם מעוניינים בו. השקפה זו שתחילתה באמירתו של מחבר ספר משלי "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי, י', יב)  והמשכה בגישת המשפט הקונטיננטלי שהכיר במושג של crime passionnel ("פשע אהבה" או "פשע תשוקה") כנסיבה מקלה, בין היתר, לגבי עבירות שבהן הוטרד או הותקף מושא החיזור על ידי המחזר המאוכזב, שוב אינה מקובלת בשיטות המשפט המודרניות, כולל שיטת המשפט הישראלית דהאידנא. כעולה גם מדברי חקיקה נוספים, הנמצאים ב"שכנות נורמטיבית" לחוק הגנת הפרטיות – החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 והחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 – הערכים המוגנים עליהם מבוססים כל אותם חיקוקים, שבאו לעולם בשלושת העשורים האחרונים, הם השמירה על שלוות חייו, פרטיותו, חירותו, גופו וכבוד האדם של המוטרד.  אותם חיקוקים אינם מייחסים משקל כלשהו למניע של המטריד, בין אם מדובר באהבה או בין אם המדובר בעויינות, ושמים את הדגש על שמירת מרחב הפרטיות של המוטרד ועל זכותו להיעזב לנפשו, ללא קשר למניעיו של המטריד. בענייננו, זכותה של המתלוננת לפרטיות ולשלוות חיים הופרה ברגל גסה על ידי המשיב ועל כך נענש על ידי הערכאות הפליליות. העובדה שפעל כפי שפעל, מתוך תשוקה, או אהבה אובססיבית שפיתח כלפי המתלוננת, אין בה כדי להעלות או להוריד. יתר על כן, היא מצביעה בעליל על היעדר שליטה ביצר, וכן על תפיסה אתית מעוותת של תפקיד עורך הדין והחוק בחברה. גישה זו ראויה לתו של קלון, שכן ציפייתו של הציבור הינה, שדווקא עורך דין האמון על שמירת החוק ועל הטמעתו בציבור, יכבד את אותם ערכים ולא יפר באופן חוזר את הוראות החוק האוסרות על התנהגות מסוג זה, גם כאשר מדובר בהתנהלותו של אדם מן היישוב, שאינו בעל השכלה משפטית."

בפסיקתו, שב והבהיר בית המשפט את הנורמה החברתית הראויה והרצויה, וכן הבהיר כי בתי המשפט לא יגלו סובלנות למעשים כגון מעשי המשיב, ולא יקבלו טיעונים שונים כטיעוני הגנה בעניין זה. פסיקות שכאלה מקרבות אותנו לקראת חברה שיוויונית יותר ומכבדת כלפי כלל חבריה.

 

 

 

 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.