נסללה הדרך לפסיקת פיצויים משמעותיים בתביעות בשל הטרדה מינית

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

 

שינוי ההלכה בעניין פיצוי לנפגעות הטרדה מינית

ע"ע 697/09 פלונית נ' אלמוני , אשר ניתן ביום 30/10/2011

 

בשבוע האחרון נפל דבר בבית הדין הארצי לעבודה, ההלכה אשר ניתנה רק לפני כשנה ברוב קולות בהרכב בראשותו של הנשיא אדלר, אשר פרש מאז מבית הדין הארצי, התהפכה פה אחד בהרכב של שלושה שופטים ושני נציגי ציבור. הלכה זו מהווה פריצת דרך ושינוי של ממש בנושא פסיקת הפיצויים לנפגעי הטרדה מינית, בשתי הסוגיות אשר נדונו בפסק הדין בעניין ע"ע 178/06 פלונית - אלמוני (שניתן ביום 4.11.2010) גם יחד.

בבסיסו של הדיון עומדת שאלת פסיקת הפיצויים במקרי הטרדה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית הינה עוולה לפי פקודת הנזיקין (וככזו- ניתן להגיש בגינה תביעה לפיצוי על כלל הנזקים המוכחים שנגרמו למוטרדת) וכן כי ניתן לתבוע בגינה סכום של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כערכו בשנת 1998, סכום העומד היום עד כ-70,000 ₪). בפועל, פרשו בתי הדין לעבודה את סמכותם בצמצום רב, דבר אשר הוביל לפסיקת פיצויים נמוכים (פעמים רבות פיצוי של 10,000-20,000 ₪ בלבד) שהותירו בספק רב את הכדאיות הכלכלית של הגשת תביעות שכאלה, אל מול ההוצאות הכרוכות בניהולם של הליכים.

כחלק מניסיון להעלות את סכומי הפיצוי (ניסיון שיש לו גם פן תחיקתי בהצעות חוק המציעות להעלות הסכום הקבוע בחוק), הוגשו תביעות אשר בהן נטען כי יש להחיל את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית. כך, אם המטריד ביצע מספר מעשי הטרדה (התייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, סחיטה באיומים כשהמעשה שנדרש לעשותו הינו בעל אופי מיני, ומעשים מגונים גם יחד), ניתן יהיה להכפיל את סכום הפיצוי במספר האירועים ולהגיע לפיצוי אמיתי וממשי בגין הפגיעה הקשה שטומנת בחובה מסכת הטרדות מיניות ממושכת שכזו.

בצד ניסיון זה, נטען עוד, כי יש להתיר לנפגעת הטרדה מינית לתבוע את נזקיה הממשיים, בצד הפיצוי ללא הוכחת נזק, באופן שניתן לצרף נזקים אלו לסכום הפיצוי.

בפסק הדין שניתן בנובמבר 2010 נחלקו דעות השופטים בסוגיות אלו, כאשר דעת הרוב, על פי הנשיא דאז, אדלר, היתה כי לא ניתן לפסוק מכפלת הפיצוי, אלא במקרים חריגים ביותר, וכי ניתן לצרף פיצוי ללא הוכחת נזק לנזקים מוכחים.

 

בע"ע 697/09 פלונית נ' אלמוני , אשר ניתן ביום 30/10/2011, דן בית הדין הארצי לעבודה, בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בשתי שאלות אלו. פסק הדין נכתב על ידי כב' השופטת רונית רוזנפלד וקיבל את הסכמתן של כב' הנשיאה נילי ארד וכב' השופטת ורדה וירט לבנה, כמו גם שני נציגי הציבור. פסק הדין הפך את ההלכה הקודמת, כאמור, וחידש חידוש חשוב ומשמעותי תוך מתן אפשרות לתבוע את סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק בגין כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית, אף כשהם באים בתוך רצף אירועים אחד.

.

ראשית, בחן בית הדין הארצי את שאלת סמכותו לפסוק פיצוי בגין נזקים מוכחים, בצד הסמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. בית הדין קבע כדלקמן:

 

"אנו סבורים, כי במקרה של הטרדה מינית נתונה למוטרד האפשרות לתבוע את המטריד לפי הוראת סעיף 6(א) לחוק, לתשלום פיצוי בגין נזקו המוכח על פי הוראות פקודת הנזיקין, דהיינו, נזק ממוני ממשי (נזק מיוחד) ונזק לא ממוני, בגין כאב וסבל למשל (נזק כללי), הנקבע בדרך כלל על פי אומדנא.  במקרה שעלה בידי המוטרד להוכיח את נזקו, אין בית הדין מוגבל בסכום הנפסק. כמו כן, ככל שלא ביקש המוטרד להוכיח את נזקו, בין ממוני ובין שאינו ממוני, כמו גם במקרה שלא עלה בידו להוכיחו, רשאי בית הדין לפסוק ללא הוכחת נזק, לפי הוראת סעיף 6(ב) לחוק, פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח.  עמדה זו, על נדבכיה השונים, היא העולה לטעמנו בקנה אחד עם תכלית החקיקה, כמו גם עם פסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות...

... מקום שתובע ביקש להוכיח את נזקו לפי פקודת הנזיקין, "במסלול" כפי שמתווה הוראת סעיף 6(א) לחוק, ולא עלה הדבר בידו, או שהצליח להוכיח סכום בשיעור נמוך מסכום הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק. ..מוסמך בית הדין בנסיבות שכאלה לפסוק לתובע את נזקו לפי הוראת סעיף 6(ב) לחוק "ללא הוכחת נזק".". (ההדגשות במקור- ק.ב.י.).

משמעות הקביעה, לעניין חלק זה, הינה כי ניתן להגיש תביעה בשני סוגי המסלולים גם יחד, כאשר בית הדין יפסוק, למעשה, את הגבוה מבין השניים.

באשר לשאלה המרכזית, קבע בית הדין כי רצף של אירועי הטרדה מינית יכול להקים מספר עילות לפי החוק, וזאת בשל ראייתו של כל מעשה הטרדה ככזה שמזכה בפיצוי בנפרד.

וכך קובע ההרכב:

"באשר לדעתנו- אנו סבורים כי באיסופם של מעשי הטרדה מינית בכתב תביעה אחד, אין כדי לשקול לעניין סמכות בית הדין לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, כפי שנקבעה בחוק. בהגבלת סכום הפיצוי בהתאם לאמת מידה זו, אין כדי לענות על התכלית העומדת ביסוד ההסדר שבחוק, שהיא להרתיע מטרידים פוטנציאליים ממעשי ההטרדה. מקובלת עלינו גישתו של השופט צור, כמו גם זו של השופט פליטמן, לפיה כל מעשה של הטרדה מינית צריך להיבחן לגופו, ובהתאם לנסיבותיו. אף לטעמנו הכלל הוא, כי ככל שמדובר במעשה שהוא בבחינת הטרדה מינית כהגדרתה בחוק, כי אז קמה לבית הדין סמכות לפסוק בגינו, ללא הוכחת נזק, פיצוי עד גובה הסכום המקסימאלי כפי שנקבע בחוק. בקביעת הסכום יפעיל בית הדין שיקול דעתו ויפסוק את הסכום בהתאם לכלל נסיבות המקרה. עם זאת, יתכנו מקרים בהם בבוא בית הדין לקבוע את הפיצוי המגיע לנפגע, נכון יהיה למשל לראות התייחסויות מיניות חוזרות, ואף יותר משתיים כאלה, כמעשה אחד. כך אפשר שיקרה, בין נוכח אופי ההתייחסויות, סמיכות מיוחדת של זמנים, או כל  קשר ספציפי אחר ביניהן, והכל כפי שעולה מנסיבות המקרה. מקובלת עלינו גישת השופט פליטמן, כי נכון לבחון כל מקרה לגופו, ואין הצדקה לקביעת כללים נוקשים בסוגיה." (ההדגשה אינה במקור- ק.ב.י.)

למעשה, התווה בית הדין כלל חדש ומשמעותי, לפיו רצף של אירועי הטרדה מינית מקים עילות נפרדות אשר בגין כל אחת מהן יכולה התובעת לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה המקסימלי הקבוע בחוק.

בפסק הדין נסללה הדרך לנפגעות הטרדה מינית להצביע על כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית בנפרד, במסגרת תביעה אחת, באופן שיזכה אותן בפיצוי ממשי בגין שלל ההטרדות שעברו.

יש לברך על פסיקה חדשה זו, אשר היא בבחינת קול קורא למתלוננות, אשר נמנעו עד כה מלנקוט בצעדים, להגיש תביעות נגד מטרידים, שכן בפסיקה החדשה יש חידוש לא רק בגובה הפיצוי אלא בהתייחסותו המחמירה של בית הדין לעבודה למטרידים סדרתיים.   
 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.