סקירות פסיקה חדשה-פיקוח על עברייני מין- מרץ 2015

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

 

החלטה בערר פלוני נ. מדינת ישראל

ביום 15.3.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (כב' הש' שהם) בעניין ערר על החלטת בית משפט מחוזי למתן צו פיקוח ומעקב בעניינו של עבריין מין שהורשע באינוס במרמה ומעשה מגונה.

העורר ריצה 14 שנות מאסר ולקראת שחרורו הצפוי הוגשה בקשה להוצאת צו פיקוח ומעקב בהתאם לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין התשס"ו-2006.  בין היתר, ביקשה הפרקליטות לחייב את העורר לשתף פעולה עם קצין פיקוח, להימנע מיצירת קשר עם קורבן העבירה, להימנע מלעבוד בעבודה בה ימצא ביחידות עם נשים, ולאסור על העורר להחזיק, לצפות לעשות שימוש בכל חומר פורנוגרפי. במסגרת זו ביקשה הפרקליטות להגביל את שימוש העורר באינטרנט מכל מכשיר שהוא (לרבות טלפון סלולארי) אלא לאחר חסימת אתרים פורנוגרפיים.

כנגד ההחלטה להגביל את צפייתו בפורנוגרפיה, עתר העורר לבית המשפט העליון, בטענה כי אין קשר בין המגבלה שהוטלה לבין הסיכון שנשקף ממנו. עוד טען העורר כי לטענה כי שימוש בחומר פורנוגרפי מגביר מסוכנות בקרב עברייני מין אין כל הוכחה מחקרית.

הפרקליטות, מנגד, טענה כי לפי דו"ח הערכת מסוכנות בעניינו של העורר עולה כי קיים קשר רציונלי בין המגבלה שהוטלה עליו לבין גורמי הסיכון. העורר אובחן כבעל הפרעה בתחום המיני וקיום עיסוק מוגבר במין.

בית המשפט סקר את חוק ההגנה על הציבור, אשר נכנס לתוקף בשנת 2006, והפנה לכך כי מטרת החוק להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, תוך קביעת שני אמצעים- ביצוע הערכת מסוכנות לעבריין והטלת פיקוח ומעקב. בית המשפט הבהיר כי עקב החשש מרצידיביזם בעבירות מין (חזרת העבריין לפשעיו) יש לנקוט בזהירות יתר בכל הקשור בפיקוח על עברייני מין.

בית המשפט הסביר כי הוא ער לצורך לצמצם את הפגיעה בחירותו של עבריין המין המשוחרר, והדגיש כי יש לערוך איזון מידתי בין זכויות העבריין המשוחרר לצורך להגן על הציבור מפניו, תוך התאמת המגבלות לעבריין הספציפי. לאור זאת, נמנע בית המשפט מהכרעה בשאלה אם ככלל צריכת חומרים פורנוגרפיים מגבירה את המסוכנות המינית בקרב עברייני מין, והתמקד בשאלה האם צריכת חומרים כאלה על ידי העורר שבפניו מגבירה את מסוכנותו שלו.

בית המשפט התרשם מהערכת המסוכנות כי צריכה מוגברת של חומרים פורנוגרפיים על ידי העורר מגבירה את מסוכנותו של העורר שבפניו. לאור זאת, דחה בית המשפט את הערר.

 

 

כלי ההגבלה והפיקוח המסורים לבתי המשפט מאפשרים צמצום הפגיעה האפשרית מעברייני מין ששוחררו. למרבה הצער, חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מקנה לנפגע העבירה מעמד כלשהו במסגרת חוק ההגנה על הציבור, (להבדיל מהליך לפי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה תשס"ה-2004, מכוחו יכול נפגע העבירה ליזום הליכים ולבקש מתן צו). עם זאת, מדובר בכלי חשוב המשמש את החברה בכללותה, באמצעות הפרקליטות. 

 

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.