סקירת פסיקה- פיטורים והתפטרות- מרץ 2015

אילאיל קומיי-דרור, עו"ד

שגית רביבו נ' חב' דוד אקרשטיין בע"מ

הגב' רביבו עבדה כמזכירה בחברת דוד אקרשטיין בע"מ כחמישה חודשים. העסקתה הסתיימה בעקבות שיחה של העובדת עם מנכ"ל החברה, שבה נדונה עמדתה השלילית כלפי ערבים. לאחר פיטוריה, שלח יו"ר החברה הודעת דוא"ל לכלל העובדים שם נכתב כי היא פוטרה "בשל התנהגות חסרת סבלנות שאין הדעה סובלת אותה".

העובדת תבעה את החברה, בין היתר, לתשלום פיצויים בגין פיטורים ללא שימוע ובגין פרסום לשון הרע נגדה. יתרה מכך, טענה העובדת כי היא הביעה את רגשותיה כלפי ערבים בדיסקרטיות באזני מזכירה אחרת שעבדה במקום, ודעותיה האישיות לא השפיעו על עבודתה. החברה סתרה את טיעוניה, וטענה כי היו גילויי אלימות מילולית של העובדת כלפי עובדי החברה והיא סירבה לעבוד ולשתף פעולה עם עובדי החברה הערבים וכי היא זומנה לשימוע בפני המנכ"ל לאור התנהגותה בנושא.

החברה הכחישה שהתובעת פוטרה וטענה שהעובדת למעשה התפטרה בכך שהביעה עמדות גזעניות כלפי ערבים וחוסר נכונות לשתף עמם פעולה- ובכך הוציאה עצמה מכלל עובדי החברה. בפסק הדין נקבע, באופן חד משמעי, כי העובדת אכן פוטרה.

לענין האמירות הגזעניות, בית הדין קיבל את גרסת החברה, ואף ציין חלק מהאמירות הגזעניות שאמרה העובדת. כך למשל:

"איך אתם יכולים לסבול אותם? אני לא סובלת אותם, אצלנו בפתח תקווה לא רואים אותם בשום מקום, אצלכם הם נמצאים בכל מקום".

עוד קבע בית הדין, כי נכון שהעובדת  לא הוזהרה ולא נאמר לה כי בכוונת החברה לפטר אותה, אם אכן תאשר את הדברים, ונכון שלא ניתנה לה האפשרות ליטול ייצוג, אך משאישרה העובדת את הטענה שאמרה בקול רם את האמירות הגזעניות והודיעה כי היא לא מוכנה לשתף פעולה עם ערבים, לא נגרם לעובדת נזק ופיטוריה על רקע הודאתה היו מוצדקים.

השופט ד' גולדברג כתב בפסק הדין:

"אמנם, הנתבעת לא הביאה לעדות את מר א. (קבלן ערבי שעבד עם החברה והעובדת- א.ק.ד), אך די בעדויות ששמענו ממר ב.ח., בדבר תלונות שקיבל ממר א. על עיכובים של התובעת בטיפול בפרוייקטים של מר א., בצירוף הקביעה כי התובעת אכן נתנה ביטוי פומבי לעמדתה שהיא "לא סובלת ערבים" ו"אי אפשר לעבוד עם ערבים" (כפי שהעיד מר פ. [עובד החברה ששמע חלק מהאמירות-א.ק.ד]), ובצירוף דבריה של התובעת בפגישה עם מר פא. (יו"ר החברה- א.ק.ד) כי היא אינה מוכנה לשתף פעולה עם עובדים ערבים, כדי לקבוע שעמדתה השלילית של התובעת כלפי ערבים התבטאה בעבודתה."

 

תביעתה של העובדת נדחתה, ונפסק כי עליה לשלם שכ"ט עו"ד לחברה.

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.