סקירות פסיקה חדשה-הטרדה מינית- מאי 2014- פיצוי פלילי- צילום אשה בשירותים ציבוריים

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

 

פסק דין בעניין מדינת ישראל נ. רזיאל ישראל יוסף עזרא

בית המשפט השלום בבאר שבע גזר את עונשו של הנאשם (ביום 26/5/2014) בעקבות הרשעתו בביצוע מעשה מגונה. במסגרת פסק הדין בוטלה ההרשעה ונגזרו על הנאשם תנאי מבחן וכן עבודות שירות בהיקף של 450 שעות ובנוסף פיצוי למתלוננת בסך 50,000 ₪.

 

הנאשם הורשע כי הזדנב מאחורי אישה שנכנסה בצהרי היום לתא שירותים ציבוריים במרכז קניות בעיר באר שבע, הכניס את ידו תחת דלת התא וצילם אותה במצב אינטימי בעזרת מכשיר הטלפון הנייד שלו.

בשלב הטיעונים לעונש הסביר הנאשם כי פעל מתוך רוח שטות, התנצל בפני קורבן העבירה עוד באותו הרגע ומעולם לפני כן או אחרי כן לא פעל באופן דומה. כן הביע חרטה מלאה על מעשיו.

בית המשפט קבע כי העבירה שהנאשם ביצע הינה חמורה ואין הוא יכול לקבל את טענת הנאשם, לפיה היא אינה מצויה ברף גבוה מבחינת חומרתה. אמנם, קבע בית המשפט, העבירה לא כללה מגע פיסי, אולם תחושת הפגיעה שחוותה המתלוננת בפרטיותה, והחרדות שעלולות להיגרם כתוצאה מכך, אינם בהכרח פחותים ממקרה המשלב מגע פיסי. בית המשפט התייחס לאמצעי התקשורת האישיים של ימינו, המאפשרים הפצת תמונות וסרטונים במהירות הבזק, וקבע כי גם בכך יש להתחשב באומדן חומרת הפגיעה במתלוננת.

על אף האמור, עשה בית המשפט במקרה זה שימוש בסע' 192א לחוק סדר הדין הפלילי, וקבע כי הנאשם יעבור הליך שיקומי מבלי להרשיעו. נימוקיו לכך של בית המשפט היו, בין היתר, כי מעשהו הנאשם היה חד פעמי וחריג למהלך חייו; כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי ונקי מעבר פלילי; מתסקיר המבחן שנערך בעניינו של הנאשם עולה, כי הוא אינו סובל מסטייה או מאנטי חברתיות כלשהי; הנאשם לא ניסה לברוח ברגע ש"נתפס" על ידי המתלוננת והביע חרטה והתנצלות מידיים, ועוד.

אף שלא הרשיע את הנאשם, קבע בית המשפט כי מעשיו של הנאשם מחייבים פיצוי הולם למתלוננת, שיהיה בו משום הכרה בטראומה שחוותה. לפיכך קבע בית המשפט כי הנאשם יפצה את המתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח תוך שהוא שם ליבו לפיצוי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית, על פיו ניתן לקבוע סכום מירבי של 120,000 ש"ח בגין כל אירוע של הטרדה, ללא הוכחת נזק.

בית המשפט הדגיש כי פיצוי נפגע עבירה מהווה סעד בעל אופי אזרחי במסגרת ההליך הפלילי, כאשר יכולתו הכלכלית של העבריין אינה נתון בו על בית המשפט להתחשב. כאמת מידה מתחשב בית המשפט בתסקיר נפגעת העבירה, בשים לב לצורך של נפגעת העבירה להשתלב בטיפול מתאים. בית המשפט קובע כי המעשה המגונה מהווה גם עוולה אזרחית של הטרדה מינית, וכי על מנת לפשט ולייעל את ההליכים עבור נפגעת העבירה ולחסוך ממנה הצורך לנהל הליך אזרחי ארוך כנגד הנאשם, יש לפסוק פיצוי בסדר הגודל הניתן בגין מעשה דומה במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית.

 

פסק הדין חשוב בשני מובנים- ראשית- הקביעה כי צילום באמצעות מכשיר הטלפון הנייד בשירותים הציבוריים מהווה מעשה מגונה, וכי מדובר בעבירה חמורה שפגיעתה קשה. שנית- מדובר בפיצוי משמעותי המשדר מסר ברור בדבר חומרתו של המעשה, הגם שמדובר במעשה חד פעמי, שהנאשם תירצו ב"רוח שטות".

 

אנו עדים לסממנים ראשונים של העלאת סכומי הפיצוי בעניין הטרדה מינית, בעקבות תיקון החוק והעמדת סכום הפיצוי על הסך של 120,000 ₪, מגמה חיובית וחשובה.

 

בשולי פסק הדין, תופנה תשומת הלב לכך שעל אף הרטוריקה בה בחר בית המשפט לנמק את פסיקת הפיצוי, הרי שלא אחת נקבע שפסיקת פיצוי בהליך הפלילי אינה חוסמת את דרכה של נפגעת העבירה להליך אזרחי, בו היא זכאית לקבל פיצוי מכח החוק, בלא שיופחת סכום הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי. עוד יוער כי משהורשע הנאשם בעבירה הפלילית, ניתן להגיש את פסק הדין כראיה חלוטה במסגרת ההליכים האזרחיים, ואין צורך להוכיח פעם נוספת את עצם קיומה של ההטרדה המינית.

 

הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.