עדכוני פסיקה- דיני עבודה- התנכלות בעבודה על רקע הטרדה מינית - יוני 2016

מאת: נעה יסלזון, עו"ד

פסק דין בעניין פלונית נ' משרד אלמוני

ביום 22.06.2016 נחתם נוסח לפרסום בו בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורה של עובדת, אשר טענה להתנכלות בעבודה במשרד ממשלתי, על רקע מעורבותה בבירור תלונות על הטרדה מינית כנגד עובד במשרד. בית הדין הארצי פסק כי המדינה תשלם לעובדת 55,000 ₪ ושני עובדים נוספים ישלמו לה, כל אחד בנפרד, 5,000 ₪. לאור החשיבות שראה בית הדין הארצי בפסיקתו זו ובהיבטיו העקרוניים, הוא אושר לפרסום, על אף שהתנהל בדלתיים סגורות.

המערערת, שעבדה החל משנת 1995 במשרד אלמוני, ומשנת 1996 כעוזרת מנכ"ל בו, התבקשה בשנת 1999 לבדוק כיצד יש לטפל בתלונה על הטרדה מינית שהגיעה אליו. התלונה התבררה להיות פרשיית הטרדות מיניות מצד עובד אחד כנגד מספר מתלוננות. העובד האמור הואשם והורשע בהליך פלילי שנוהל כנגדו בגין אותן תלונות.

בשנת 2000 ולאחר שהתחלף המנכ"ל, נמסרה למערערת ולמספר עובדות נוספות אשר היו מעורבות בפרשיית ההטרדות המיניות, הודעה על סיום העסקתן. המערערת פנתה אז לבית הדין לעבודה, בטענה כי מדובר בהתנכלות על רקע הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, ובעקבות כך הצדדים הגיעו לפשרה בה הוארך חוזה ההעסקה של המערערת, והיא חזרה לעבוד במשרד, בתפקיד מרכזת תחום.

עם זאת, לדברי המערערת, המנכ"ל ועובד נוסף במשרד התנכלו לה בתפקידה החדש על רקע מעורבותה בפרשיית ההטרדות המיניות. במסגרת כך, הגישה תלונות במשטרה כנגד שני העובדים הנ"ל, אך תלונות אלה נסגרו. עם זאת, כנגד המנכ"ל נפתח הליך משמעתי, אשר הוא זוכה בו מכל האישומים.

גם כנגד המערערת התנהל הליך משמעתי, במסגרתו הואשמה בעבירות משמעת והורשעה.

המערערת הגישה על פני השנים 2003-2005 שתי תביעות בקשר להתנכלות שנטענה מצידה, אחת כנגד המדינה, ואחת כנגד המדינה וכנגד שני העובדים הנ"ל. סכום התביעות הכולל עמד על יותר ממיליון ש"ח, והדיון בתביעות אוחד.

בתוך כך טענה להתנכלות בדמות העברתה לחדר צדדי בקצה המסדרון, אי מתן עבודה ואי מתן ציוד, איומים והרמת קול, פינוי הציוד האישי שלה לארכיב המשרד בשקית זבל, פגיעה קשה בשכרה ובתנאי עבודתה, בדיקת דו"חות הנוכחות שלה, סירוב לאפשר חופשה, אי אישור דו"חותיה עבור שעות נוספות, הוצאות אש"ל והוצאות רכב.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היתה התנכלות כלפיה, כתוצאה ממעורבותה בפרשיית ההטרדות המיניות.

בית הדין הארצי לעבודה קבע, לעומת זאת, כי "להתנכלות פנים רבות, ולעיתים היא סמויה מהעין וקשה להציג לה ראיות חותכות. כך, ייתכן שתבוא לידי ביטוי בשינוי יחס, בהתנכרות, בהדרה חברתית, בהערות פוגעניות, בהיטפלות, ואף בהפעלה של מגמתית של סמכויות ניהוליות – לרבות אכיפה בררנית של נהלים, או הטלת סנקציה בלתי מידתית על עובד שמעד או כשל בהיבט מסוים הקשור בעבודתו." לכן, לדברי בית הדין הארצי, "לעיתים יש חשיבות גם לתמונה בכללותה, להצטברותם של האירועים השונים, לקשר ביניהם ולהשלכותיהם (...)."

עוד הוסיף בית הדין הארצי, כי אין צורך להוכיח כוונה להתנכל, וכי לא בכדי הורה המחוקק על העברת הנטל בתביעה על התנכלות, נוכח הקושי להוכיח את עצם קיומה של ההתנכלות, כמו גם את הקשר בינה לבין התלונה על הטרדה מינית.

לדברי בית הדין הארצי, הנטל עבר אל המדינה ואל העובדים הנ"ל להוכיח כי לא היתה התנכלות על רקע מעורבותה של המערערת בירור פרשיית ההטרדות המיניות, ואילו המדינה והעובדים לא עמדו בנטל זה. מכיוון שכך, קיבל בית הדין הארצי בחלקו את ערעורה של המערערת, וקבע כי "הוכחה התנכלות ביחס לאותם היבטים לגביהם קבע בית הדין האזורי כי התנהלותם של המנכ"ל והבכיר כלפי המערערת הייתה בלתי ראויה." לאור זאת, הטיל בית הדין הארצי על המדינה לשלם למערערת 55,000 ₪, ואילו על כל אחד מהעובדים 5,000 ₪ נוספים.

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.