סקירות פסיקה חדשה- אפריל 2014- הטרדה מינית- בעילה אסורה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות בעבודה- הפן הפלילי

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

 

החלטה בעניין מוצאפי נ. מדינת ישראל

ביום 6/4/2014 נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש, על ידי בית המשפט העליון, מפי כב' השופט שהם, על הרשעתו בקיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות, והעונש שהוטל עליו בשל כך.

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור מהעדר עילת התערבות כערכאה שלישית, אך נדרש גם לטענותיו של המבקש לגופן.   

ביסוד פסק הדין מסכת ארוכה של קיום יחסי מין בין המבקש למתלוננת- אזרחית תאילנד שהגיעה לארץ ברישיון לעבודה בחקלאות אך הועסקה על ידי המבקש במתן עיסויי גוף ללקוחות. על פי פסק הדין המרשיע- זמן קצר לאחר שהחלה המתלוננת לעבוד אצל המבקש, הוא החל לקיים עמה יחסי מין באופן תדיר, כאשר במשך כשנתיים הוא מבהיר למתלוננת כי אם לא תעבוד לפי דרישותיו היא תוחזר לתאילנד.

המבקש טען כי בינו לבין המתלוננת התפתח רומן, ואילו בית משפט השלום הדן בעניינו קבע כי מדובר בבעילה תוך ניצול יחסי מרות, תוך שימת דגש על פערי הכוחות הגדולים בין הצדדים, והרשיע את המערער בעבירה לפי סעיף 346(ב) לחוק העונשין הקובע "הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה... דינו- מאסר שלוש שנים".

בית המשפט העליון הדגיש כי לא היתה מחלוקת בדבר יחסי המרות בין הצדדים ובדבר קיומם של יחסי מין, כאשר כל טענתו של המבקש התמקדה בשאלת קיומו של ניצול. בית המשפט ציטט מפסק דינה של השופטת (הנשיאה בדימוס) ביניש בעניין בן חיים בו נקבע:

"אכן אין לכחד כי בנסיבות מסוימות עשוי היסוד של 'ניצול המרות' לעורר שאלות שאינן פשוטת למענה. כך למשל במצבים שבהם העובד או העובדת פונים מיוזמתם לממונה עליהם ומציעים לו טובת הנאה מינית בתמורה לקידומם או להטבת מצבם במקום העבודה. אם הממונה נעתר לכך, שאלה היא אם בנסיבות אלה עולה התנהגותו כדי הטרדה מינית מסוג של מעשה מגונה תוך ניצול יחסי מרות. מכל מקום, השאלה אם עשה הממונה שימוש לרעה בסמכותו לשם השגת ההסכמה למעשים המיניים אם לאו, תבחן תמיד על רקע מכלול נסיבות העניין וההקשר שבו בוצעו המעשים בכל מקרה. ככל שפערי הכוח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר; ככל שלממונה יכולת השפעה ניכרת יותר על מעמדו או עתידו של העובד; ככל שהיוזמה לביצוע המעשים המיניים נתונה בידיו של הממונה, כך עשויה להתבקש המסקנה כי המעשים המיניים היו בגדר ניצול יחסי המרות".

בית המשפט העליון קבע כי בעניין המבקש נראה בבירור כי מתקיימים אלמנטים רבים המצביעים על ניצול מרות של המבקש בקיום יחסי המין עם העובדת- היותה עובדת זרה, העסקתה בעיסויי שעה שלא היה לה ניסיון קודם בתחום זה והרישיון שניתן לה היה לעבודה בחקלאות ועוצמת התלות של המתלוננת במבקש.

בית המשפט קבע כי צדקו הערכאות הקודמות כי לא עלה בידי המבקש להרים את הנטל הכבד שהוטל עליו, להראות כי על אף פערי הכוחות המובהקים, מדובר ביחסים שאינם בגדר "ניצול".

בית המשפט הוסיף והבהיר כי לטעמו העונש שהושת על המבקש אינו מבטא את חומרת העבירה ואין בו כדי לבטא את רמת הענישה הראויה במקרים שכאלה (עונש של עבודות שירות ומאסר על תנאי בלבד).

 

יש לזכור כי המדובר בתיק פלילי של בעילה אסורה בהסכמה, אך הראציונלים העומדים ביסוד קביעותיו של בית המשפט יפים גם לתביעות אזרחיות מכח החוק למניעת הטרדה מינית, בשל ניצול יחסי מרות בעבודה. לעניין זה עלו ראציונלים דומים בפסק דינה התקדימי של כב' השופטת וירט ליבנה משנת 2008 בעניין פלונית. טוב לראות כי בתי המשפט מגלים הבנה לדינמיקה המורכבת של יחסי עבודה וניצול יחסי המרות במסגרתם, ואינם מקלים עם טענות בדבר "רומן בהסכמה" במסגרת פערי הכוחות הגדולים ביחסים אלו.

 

הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.