סקירות פסיקה חדשה-הטרדה מינית- מאי 2011

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, חברה בועדת מעמד האשה של לשכת עורכי הדין ומייצגת את הועדה בדיונים בכנסת בועדה לקידום מעמד האשה.

 

פסק דין בעניין אליזבת פארן נ. טריפליי תוכן דיגיטלי

האם הצגת תמונתה של אשה בצירוף לכתוביות בעלות תוכן מיני בוטה ופוגעני מהווה הטרדה מינית?

התובעת, דוגמנית במקצועה, צולמה כשהיא לובשת ביקיני חושפני לגופה, תוך שנאמר לה שתמונותיה ישמשו במשחק חברתי סלולארי.

בפועל, הועלו התמונות לרשת האינטרנט תוך שמוצמדות להן כותרות בעלות תכנים מיניים, חלקם לכאורה מפיה של הדוגמנית המציעה הצעות לבילוי משותף.

בפסק דינו מיום 26/5/2011, קבע בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט דן מור) כי מעשים אלו עולים כדי עוולה הן מכח חוק לשון הרע, הן מכח חוק הגנת הפרטיות והן מכח החוק למניעת הטרדה מינית, תוך התייחסות להגדרה הקבועה בסעיף 3(א)(5) לחוק- "התייחסות מבזה או משפילה המופינת לאדם ביחס למינו או מיניותו.".

בית המשפט קבע כי:

"הרמזים הבוטים, הסקסיסטיים, ההופכים את הדוגמנית לחפץ המוצע לצופים לצורך "דייטים לוהטים", הכינויים והשפה, אינם אלא לשון רע, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית, ואין לקבל כל טענה על הסכמה מפורשת או מכללא לתוכן הפרסום. הוכח בפני ברורות כי שם המשחק, כפי שהוצג לדוגמנית היה "הדייט המושלם", ולא "הלוהט". נאמר והובטח להן כי הדברים יוצגו שלא בפרובוקטיביות זולה. התובעת לא ידעה כלל, ואף לא נתנה הסכמתה ל"עטיפה" בה הוצגו הסרטונים לקהל הצופים. ממילא יש להניח כי העריכה הסופית ובחירת הכיתוביות נערכה והוכנה זמן רב לאחר יום הצילומים.

לטעמי, הצגת התובעת כ"כוסית", הפנוייה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ....", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה, כאמור בסעיף 1 לחוק לשון הרע, וכן יש בפרסום זה, בנסיבותיו אלה, כדי להשפילה ולבזותה, ואף בהתאם להוראת בסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות,  כשה"נסיבות" כאמור שם, הם "מעטפת" הסרטונים, הם הצילומים, כאמור בסעיף זה בחוק, ולבסוף יש בכך אף הטרדה מינית, כאמור בסעיף 3(5) לחוק זה, כאשר ההתייחסות לתובעת בפרסומים הינה דווקא ביחס למיניותה והתנהגותה המינית, ובדרך מבזה ומשפילה."

 

בית המשפט הטיל על הנתבעים לפצות את התובעת בסכום של 50,000 ₪ וכן הטיל עליהם תשלום הוצאות בסך 7,500 ₪.

 

 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.