סקירות פסיקה חדשה-הטרדה מינית- מאי 2014- מעשים מגונים בנסיעה באוטובוס- ריבוי מעשים

מאת: אהוד שישון, עו"ד וקרן בר יהודה, עו"ד  

 

פסק דין בעניין מדינת ישראל נ. פוגאץ

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע לאחרונה (24/4/2014) בביצוע מעשים מגונים, אדם אשר נגע בשדיה של נוסעת שישבה לצידו באוטובוס, תוך שהוא מעמיד פנים כי הוא ישן. בית המשפט קבע כי על אף שהמעשים נעשו כולם במסגרת אותה נסיעה, מדובר במספר עבירות ומספר מעשים מגונים, זאת כיוון שלנאשם היתה שהות בין מעשה מגונה אחד לשני להמלך בו ממעשיו ולא להמשיך בהם.

בית המשפט השלום בתל אביב יפו הרשיע את הנאשם בביצוע ריבוי מעשים מגונים לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין.

הנאשם עלה בעפולה על אוטובוס שעשה דרכו מצפון הארץ לתל אביב, והתיישב ליד המתלוננת, מתנדבת בשנת שירות בת 18 שהייתה על האוטובוס עם שתי חברותיה. לטענת המתלוננת, בזמן הנסיעה ולאחר שנרדמה, חשה את ידו של הנאשם לופתת את שדה הימני, תוך שהוא מעמיד פני ישן. המתלוננת הרחיקה מיד את ידו של המתלונן ממנה, אולם לתדהמתה כעבור מספר דקות שלח הוא את ידו שוב לאותו מקום, ושוב, תוך שהוא מעמיד פני ישן. המתלוננת העיפה שוב את ידו של הנאשם ממנה, אולם הדבר קרה עוד פעמיים-שלוש במרווחים של דקות ארוכות, כשהנאשם מוסיף ושולח את ידו לעבר שדה וירכיה של המתלוננת.

בעדותה בבית המשפט הסבירה המתלוננת, כי מעשיו של הנאשם תחילה "הקפיאו" אותה וגרמו לכך שלא תרים קול זעקה או תעבור לשבת במקום אחר, אולם מאוחר יותר החליטה בצורה מודעת לאזור אומץ ולהמתין עד לגמר הנסיעה וזאת על מנת להביא ללכידתו של הנאשם.

ואכן, כשהגיע האוטובוס לתל אביב, דרשה המתלוננת מן הנאשם שיאמר לה מה שמו והאשימה אותו בהטרדתה המינית. חייל ואזרח נוסף שהיו על האוטובוס ליוו את הנאשם בצמידות בירידתו מן האוטובוס ומנעו ממנו להימלט, עד הגיע המשטרה למקום.

 

בפסק דינו הביע השופט אמון מלא בגרסת המתלוננת, שנמסרה לדידו בזהירות ובאיפוק, ברמה המאפשרת הסתמכות עליה בלבד כבסיס להרשעת הנאשם, גם ללא הסתמכות על עדי התביעה האחרים.

עוד עשה בית המשפט בפסיקתו שימוש ב"דוקטרינת המעשים הדומים", שהתייחסה להרשעתו של הנאשם בביצוע מעשים דומים- גם כן בעת נסיעה בתחבורה ציבורית, כלפי קרבן שהיה ישן אותה שעה ותוך העמדת פניו שלו כישן- בשנת 2010.

 

בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע כל מעשה בנפרד, היינו על כל אקט של שליחת ידיים לעברה של המתלוננת במובחן, ולא כמעשה אחד מתמשך. לעניין זה קבע בית המשפט, כי הפסקת זמן ניכרת הייתה בין כל מעשה ומעשה, באופן שהנאשם יכול היה להימנע מהמשך מעשיו.

 

לקביעה זו של בית המשפט משמעות חשובה לעניין אבחנה בין מעשים נפרדים לבין מעשה מתמשך אחד- אבחנה שרלבנטית גם לצרכי פסיקת פיצויים מכח החוק למניעת הטרדה מינית. כזכור- בחודש נובמבר 2011 פסק בית הדין הארצי לעבודה כי ניתן לפסוק מכפלות של הפיצוי ללא הוכחת נזק הקבוע בחוק (העומד היום על סך של 120,000 ₪) בגין כל מעשה הטרדה נפרד. בנסיבות שמוצגות בפסק הדין, בהן נקבע כי כל נגיעה הינה מעשה מגונה נפרד, תוכל נפגעת העבירה לתבוע בתביעה אזרחית בגין כל אחד מהמעשים את הפיצוי הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית.

הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.