סקירת פסיקה חדשה – הטרדה מינית – נובמבר 2011

 

מאת: נגה אטון-אבנרי (עורכת דין העוסקת בתחום מניעת ההטרדה המינית. שמשה בעבר כתובעת משטרתית ומועסקת היום במשרד קרן בר יהודה, עורכי דין ונוטריון).

וקרן בר יהודה ( עורכת דין. שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה).

 

 
האם מסמכים שעורכת האחראית לבירור תלונות בעניין הטרדה מינית במקום העבודה הם מסמכים חסויים?

מעמדם החוקי של המסמכים שעורכת האחראית המבררת תלונות בנושא הטרדה מינית אינו קבוע בחוק באופן המבהיר אלו מהם יש לחשוף ובאלו מקרים. האחראית עורכת, אגב עריכת הבירור, פרוטוקולים הכוללים את גביית עדויות הצדדים והעדים הרלבנטיים, ובסיום הליכי הבירור עורכת דו"ח המוגש למעביד הכולל מסקנותיה והמלצותיה. התקנות מורות כי דו"ח זה יועמד לעיונם של הצדדים בעת שתימסר להם החלטת המעביד בתלונה. אך באשר למעמדן של העדויות הנגבות, "הפרוטוקולים", מציין החוק רק כי עדותה של המתלוננת על הטרדה מינית תחתם על ידה ויימסר לה העתק ממנה (תקנה 5(ד) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) תשנ"ח-1998) ושותק ביחס לחובה או הרשות למסור כל עדות אחרת שנגבתה על ידי האחראית כאמור ולאפשרות למסור העתק של עדות המתלוננת שלא למתלוננת עצמה (למשל- לנילון) או במסגרת הליכים משפטיים עתידיים.  

ל"פרוטוקולים" אלו, העוסקים מטבע הדברים בלב לבו של האירוע והמשקפים את התלונה ואת הנסיבות האופפות אותה במידה הרבה ביותר, כאשר התלונה עדיין "חמה" ואותנטית, עניין רב ומשקל של ממש בבירור תביעות הנוגעות לה.

עם זאת, פעמים רבות כולל בתוכו הפרוטוקול גם דברים אישיים נוספים שנאמרו על ידי המתלוננת או העדים במהלך השיחה, אשר אינם רלוונטיים דווקא לתלונה.

לעתים כולל בתוכו הפרוטוקול גם שמות ותלונות של מתלוננות אחרות כנגד המטריד, מתלוננות אשר מסיבותיהן בחרו שלא להרחיק עם התלונה ולא להיחשף בבית המשפט.

לפיכך, שאלת מעמדו של הפרוטוקול עקרונית ומקבלת משנה תוקף בהקשר לפרטיותן של מוטרדות אלה. 

בהחלטה אשר ניתנה בבקשה שהוגשה במסגרת דיון המתקיים בפניה (בתיק יסמין נ' אדרי), קובעת כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר, כי התקנות  למניעת הטרדה מינית קובעות חיסיון יחסי על תלונתה של המתלוננת כפי שנמסרה לאחראית למניעת הטרדה מינית במקום עבודתה.

תקנה 6 ה' לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) תשנ"ח – 1998 קובעת, כי:

"בירור תלונה יעשה תוך הגנה מרבית על כבודם ופרטיותם של המתלונן, הנילון ועדים אחרים, ובין היתר, לא יגלה אחראי מידע שהגיע אליו במהלך בירור התלונה אלא אם כן הוא חייב לעשות כן לשם הבירור עצמו או על פי דין".

אף שהחוק אינו מציין במפורש כי הפרוטוקול האמור חסוי, קובעת כב' השופטת ד"ר איריס סורוקר, כי קיים לגביו חסיון יחסי כאמור.

 בפסק דינה קובעת כב' השופטת כי תכליתו של החוק למניעת הטרדה מינית לעניין החסיון, נועדה "לאפשר לעובדי ועובדות החברה לומר את דברם באופן חופשי אצל הגורם המברר".

תכלית זו תיפגע אם תדע מתלוננת כי קיים סיכוי ממשי בעתיד לפרסום תלונתה ופרטיה האישיים וכי לא תוכל להיות לה שליטה על כך.

בית המשפט מזכיר עוד את פסק הדין בעניין  נסימי רות נ' אברהם מוטי בו קבעה כב' השופטת אביטל רימון-קפלן, כי "לא בכדי נקבע כך, שכן חשיפת התלונות לעיונם של אחרים, מעבר לפגיעה הישירה בצנעת הפרט של המתלונן המסוים שתלונתו תיחשף, יש בה כדי לפגוע בקידום תכלית החוק עצמו, ולו מן הטעם שבחשיפה זו יהא כדי להרתיע עובדים אחרים מלהתלונן על הטרדה מינית בפני מעבידיהם, או בכדי לשתף פעולה ולסייע בידי המעביד בבירור תלונות לפי החוק".


לפיכך, קבעה כב' השופטת קפלן, כי היתר לעיין בתלונה של עובדת שאינה צד להליך המשפטי המתנהל בפניה כעת, ינתן רק במקרה של נסיבות חריגות וקיצוניות אשר יצדיקו פגיעה קשה בפרטיותה של עובדת זו.

קביעת מעמדו של פרוטוקול בירור התלונה ככזה שחל עליו חסיון יחסי, באה להגן על המתלוננות, אשר נדרשות לאזור אומץ רב כדי להתלונן על הפגיעה שחוו. בהיעדר קביעה שכזו,  הייתה נגרמת למתלוננות פגיעה קשה, אשר יתכן והיתה מרתיעה מתלוננות מלהגיש תלונתן ופוגעת באינטרס המרכזי של החוק למניעת הטרדה מינית.

 
 
 
הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.