סקירות פסיקה -הטרדה מינית- נובמבר 2009 (2)

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

 

ערעור בבית הדין הארצי לעבודה בעניין הסתדרות מדיצינית הדסה נ. פלוני

ניגוד עניינים פסול בהתנהלותה של אחראית למניעת הטרדה מינית המוביל לפסילתם של הליכי המשמעת כנגד הנילון

שתי עובדות הדסה התלוננו כנגד עובד אחר על הטרדה מינית. אגב בירור תלונתן נזכרה האחראית למניעת הטרדה מינית כי אף היא הוטרדה על ידי הנילון באופן דומה. האחראית הוסיפה לעסוק בבירור התלונות, ולפי העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי לעבודה- אף הביאה בפני ועדת המשמעת את העובדה שהנילון הטריד אף אותה.

בית הדין הארצי מצא את ההליך המשמעתי פסול.

בית הדין סוקר את תפקידיה וחובותיה של האחראית למניעת הטרדה מינית, ודן בשאלת ניגוד העניינים, העקרונית כמו גם במקרה שנדון על ידו.

מפאת חשיבות הדברים אשר נקבעו על ידי כב' השופטת נילי ארד, יובא להלן ציטוט נרחב של החלק הרלבנטי של פסק הדין:

 

"ניגוד עניינים מהותי בהתנהלותה של האחראית לנושא הטרדה מינית בהדסה

32. התנהלותה של האחראית גב' פ.א. (מצאתי לנכון להסוות שמה המפורסם בפסק דינו של בית הדין לעבודה, מחמת היותה, לצורך העניין, נפגעת הטרדה מינית- ק.ב.י.) והתנהגותה, לקו בפגמים חמורים ביותר ובניגוד עניינים מהותי היורד לשורשו של עניין. זאת, החל מגביית התלונות נגד המשיב ובירורן וכלה בהשתתפותה בוועדת המשמעת ו"בתרומתה" האקטיבית להחלטה שהתקבלה בעניינו. פגמים אלה תרמו תרומה נכבדה למסקנת בית הדין האזורי ולמסקנתנו, כי החלטת הפיטורים התקבלה שלא כדין. נוכח חשיבות מעמדה המוסדי של האחראית ועל בסיס קביעותיו ומסקנותיו הנכונות של בית הדין האזורי, נוסיף ונטעים את הדברים שלהלן.

 

המסגרת הנורמטיבית

33. מינויו של אחראי לנושא הטרדה מינית במקום העבודה, הגדרת תפקידו וסמכויותיו נעשים בהתאם להוראות תקנה 4(א) לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) התשנ"ח – 1998 (להלן: תקנות למניעת הטרדה מינית או התקנות). מינויו של האחראי הינו פועל יוצא מדרישות החוק והתקנות מן המעביד "לבצע פעולות רחבות היקף במפעל למניעת הטרדה מינית כלפי עובדים במפעל, ובינם לבין עצמם". בתקנה 4(ה) לתקנות מפורטים תפקידיו של האחראי לרבות "קבלת תלונות"; "קיום בירור לשם מתן המלצות למעביד בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה"; "מתן ייעוץ, מידע והדרכה לעובדים הפונים אליו".

לסמכויותיו של האחראי השלכות רחבות על מערכת הנורמות ומרקם היחסים בין העובדים והעובדות במקום העבודה ובחייהם הפרטיים. בהתאם, חלה על האחראי חובת הקפדה מוגברת על יחסי כבוד, הגינות ואמון הדדי עם כלל העובדים וכלפיהם, לרבות חברי ההנהלה והוועד. נוכח הרגישות הרבה הכרוכה במילוי התפקיד ובמיוחד בגביית תלונות ועדויות המחייבת חדירה למערכות יחסים אינטימיות ולהאשמות הנושאות עמן תוצאות חמורות ביותר, חייב האחראי להרחיק עצמו מכל וכל ממצב של ניגוד עניינים ממשי או נחזה, ביחסיו עם העובדים וההנהלה במפעל.

חובה זו, הנובעת מן האיסור הכללי שבהלכה הפסוקה על ניגוד עניינים, מעוגנת בתקנות למניעת הטרדה מינית האוסרות במפורש על האחראי להימצא מלכתחילה במצב של ניגוד עניינים. כך נקבע בתקנה 5(ב) לתקנות למניעת הטרדה מינית המורה כי "היה האחראי הנילון עצמו, או שהוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה, תוגש התלונה לאחראי אחר או לממלא מקומו של האחראי שהתמנה לפי תקנה 4(ד), ובהעדרם - למעביד".

תקנה 6(ב) לתקנות קובעת כי "אחראי לא יטפל בבירור תלונה אם הוא בעל נגיעה אישית לנושא התלונה או למעורבים בה". ובתקנה 6(ג) נקבע, כי אם היה האחראי בעל נגיעה אישית, יעביר את הבירור לממלא מקומו או למעביד, אשר כמוהו כאחראי חייב להימנע מנגיעה אישית בנושא התלונה או המעורבים בה.

ארבע תכליות עיקריות לאיסור המוטל על עובד המופקד על זולתו, להימצא במצב של ניגוד עניינים, בתחום ההטרדה המינית: ראשית - הדרישה להפעלת שיקולים ענייניים בלבד בעת מילוי התפקיד ללא השפעות חיצוניות ושיקולים זרים; שנית - "דרישות של הגינות, תום-לב וצדק טבעי"; שלישית - התנהלות בלתי תקינה בנושא הטרדה מינית במפעל, לרבות פעולות האחראי המושפעות משיקולים זרים, במישרין או בעקיפין - עלולה לפגוע בחובת המעביד "לנקוט אמצעים שתכליתם למנוע מקרים של הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, ולטפל ביעילות בתלונות בגין הטרדה מינית במקום העבודה"; ורביעית - דרישות מינהל תקין והבטחת אמון הציבור והעובדים במנגנון הקבוע לבירור הטרדה מינית במקום העבודה.

 

ניגוד עניינים ממשי בהתנהלותה של האחראית בהדסה

34.לפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי וכפי שהוברר מחומר הראיות,  הייתה האחראית בעלת נגיעה אישית בעניינו של המשיב ובמצב של ניגוד עניינים ממשי בביצוע תפקידה, החל מן השלב של גביית התלונות, עובר לבירור המשמעתי ובמהלכו. ניגוד העניינים אליו נקלעה האחראית שלא בטובתו של המשיב, היה בו כדי להשפיע על חוות דעתה המקצועית ותוצאותיה.

כך, ולפי העולה מעדות האחראית ומתצהירה, לאחר שגבתה תלונתה של פלונית, נזכרה באירוע שהתרחש לפני שנים רבות, במהלכו הוטרדה אף היא מינית על ידי המשיב, בדרך שפעל כלפי המתלוננות, בכך שהציע לה להתלוות אליו לביצוע עבודת בלשות לאחר שעות העבודה (להלן: האירוע האישי). כדבריה בעדותה: היה בכך "אלמנט אישי שרק חיזק את דבריה של המתלוננת הראשונה שהיא הגיעה אלי והגישה תלונתה אז נפל לי האסימון והזכיר לי אירוע של חוויה דומה". לשיטתה נכון היה להביא אירוע זה לידיעת חברי ועדת המשמעת שכן הייתה זו "עובדה רלבנטית בשל כך שהיא מצביעה על התנהגות חוזרת". לכך הסכים גם מר אליעד, יו"ר הוועדה בתצהירו. 

למרות ניגוד העניינים הממשי אליו נקלעה בשלב הראשוני של גביית התלונות, לא ניערה האחראית ידיה מהמשך הטיפול בפרשה, והוסיפה וגבתה את תגובתו של המשיב לתלונותיהן של העובדות, מבלי שטרחה לחשוף בפניו מעורבותה באירוע האישי ונגיעתה בעניין.

נאמנה לשיטתה, הוסיפה האחראית ולפני ההליך המשמעתי, סיפרה על האירוע האישי לאחדים מחברי הוועדה וכן ליושב ועד העובדים בהדסה. לעניין אחרון זה, טעם לפגם בשים לב לכך שוועד העובדים היה שותף מלא ואקטיבי להליכי המשמעת שהתנהלו נגד המשיב. זאת החל מהשלב המוקדם של הוצאתו לחופשה, עד לבירור שיערך בעניינו עם ועד העובדים; השתתפותם של נציגי הוועד כחברים בוועדת המשמעת, ופניית המשיב ליו"ר הוועד בבקשת סיוע לאחר פיטוריו.

הגבירה האחראית ולא פסלה עצמה מהשתתפות בדיוני ועדת המשמעת בהם לקחה חלק פעיל. במסגרת זו, חזרה בפני חברי הוועדה על תיאור האירוע האישי. כך עשתה בהעדרו של המשיב, מבלי שניתנה לו האפשרות להגיב על ההאשמות שייחסה לו.

חטא על חטא הוסיפה בכך שהעלתה מיוזמתה בפני הוועדה טענות חסרות שחר בדבר תלונות נוספות של עובדות הדסה על הטרדה מינית מצידו של המשיב. זאת, מבלי שטרחה לברר טענות אלה לאשורן, כמתחייב מתפקידה לפי תקנה     6(ט) לתקנות וסעיף 17(ט) לתקנון לדוגמא.

אם לא די בכל אלה, הוסיפה האחראית והביעה דעתה האישית בעניינו של המשיב, עובר לגיבוש החלטתה הסופית של הוועדה, לאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית בעניינו של המשיב.

 

35. במצב דברים זה, התקיימו "פוטנציאל חיכוך" וזיקה ממשיים בין תפקידה של האחראית והאינטרס הציבורי המגולם בסמכויותיה, לבין מעורבותה ונגיעתה האישית בתלונותיהן של העובדות נגד המשיב על הטרדה מינית. ניגוד העניינים והזיקה האמורה, עלולים היו להשפיע במישרין או בעקיפין על התנהלותה בעניינו של המשיב.

נוכח ניגוד העניינים הממשי בו הייתה האחראית מצויה, ומתוקף הוראות התקנות החלות עליה, חלה על האחראית חובה להימנע מבירור תלונותיהן של המתלוננות ומגביית תגובתו של המשיב לאותן תלונות. על אחת כמה וכמה היה עליה להדיר עצמה כליל מלקחת חלק בדיוניה של ועדת המשמעת. משלא עשתה כן, לוקה התנהלותה של האחראית בעניינו של המשיב, בפגם מהותי חמור של ניגוד עניינים ממשי. פגם זה משליך צילו הכבד על תקפות החלטתה של ועדת המשמעת, אשר סמכה על התלונות שגבתה האחראית, על תגובתו של המשיב לאותן תלונות כפי שנגבתה על ידה, ועל חוות דעתה של האחראית והמלצותיה בהתייחס למשיב.

     כפועל יוצא מניגוד העניינים ומעוצמתו, נפל פגם חמור בהחלטת הוועדה  המצדיק כשלעצמו בטלות החלטתה."

 

 

 

(כל ההדגשות במקור, הושמטו הערות השוליים. פסק הדין מיום 17/3/2009).

 

 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.