סקירות פסיקה חדשה- דיני עבודה- נובמבר 2014- חוסר תום לב בקליטת עובדת לעבודה כמזכה בפיצוי

מאת: אילאיל קומיי-דרור, עו"ד

פסק דין בעניין אסתר פרידמן נ' אודיס אביזרי השקייה (2002) בע"מ

בפסק דין מיום 28/10/2014 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (כב' השופטת ד"ר גילצר-כץ) כי חובת תום הלב של מעסיק משתרעת על פני אופן קבלת עובד חדש לעבודה וקליטתו, וכי אי עריכת חפיפה ראויה עשויה לחייב מעסיק בפיצוי לעובד העוזב. 

פרידמן החלה לעבוד בחברה הועסקה בייצור ושיווק של אביזרי השקיה בתור מנהלת חשבונות וחשבת שכר בחודש פברואר בשנת 2012. רק חודשיים לאחר מכן, הודיעה פרידמן לחברה על התפטרותה. פרידמן טענה כי היא זכאית לזכויות כמו עובד שפוטר כיון שלא נערכה לה חפיפה כפי שהובטח, וניתנו לה תנאי עבודה ירודים- זאת לאחר שעזבה מקום עבודה אחר בו הרוויחה סכומים נאים. פרידמן עתרה לדמי מחלה, פיצוי בגין אובדן השתכרות (כיון שנאלצה לעזוב את מקום עבודתה הקודם) וכן פיצויי הלנת שכר.

בית הדין בחן את העדויות, טענות הצדדים ועיינו במסמכים והגיעו למסקנה כי יש לקבל חלק מהתביעה.

בית הדין חזר על הלכה קודמת בה נקבע: "יחסי עבודה הם יחסים מסוג מיוחד, הטומנים בחובם חובה ברורה של הצדדים להם לנהוג זה בזה בהגינות, ביושר, בנאמנות ובתום לב".

בית הדין קבע:

"עקרון תום הלב הינו בעל משמעות יתרה כבר עם תחילת עבודתו וקליטתו של העובד. מחד גיסא, העובד בהצטרפו לארגון מצפה לסביבה תומכת ומפתחת, מאירת פנים והמוכנה לקבלו בלב שלם ובנפש חפצה. מאידך גיסא, הארגון מצפה הימנו לשמור על רמת מוטיבציה גבוהה, לנאמנות, למחויבות, ולתרומה מהותית, יעילה ונמרצת. משמעות הדברים היא שהסוציאליזציה של העובד בארגון, מחייבת את המעסיק לפעול במקביל על פני 3 מישורים:

 

א.     עליו להכין ולספק את המשאבים והתשתיות הפיזיות והאדמיניסטרטיביות (תחנת עבודה, משרד או מקום ישיבה נאות, כלים וציוד עבודה, מקום חניה אם העובד מגיע ברכבו וכד').

ב.     מוטל עליו להדריך את העובד, מעשית ותיאורטית, לפתח בו את כישורי העבודה הנחוצים לביצוע תפקידו, לאפשר לו לרכוש התנהגויות תפקודיות רצויות ולהכיר לו את "עולם התוכן" של הארגון.

ג.      על המעסיק לטפל גם בהיבט הנפשי והחברתי של הקליטה, רוצה לומר, לדאוג כי תתקיים מערכת יחסים תקנית בין העובדים, לערוך חפיפה מסודרת והולמת עם בעל תפקיד קודם, לנהוג בהגינות כלפי העובד, להכיר לו את מקום העבודה החדש, ולסייע בקליטתו החברתית בקבוצת העבודה בפרט ובארגון בכלל."

לפרידמן לא ערכו חפיפה, לא נעשתה היכרות עם המפעל, לא ניתן לה מקום חניה, ואף הלינו את שכרה ושילמו לה שכר רק ב-15 לחודש. לאור הנסיבות שתוארו ונוכח התנהגותה של החברה עם קליטתה של פרידמן לעבודה ושהלכה למעשה לא ניתנה לפרידמן הזדמנות נאותה להיקלט בחברה, בית הדין חייב את החברה בפיצוי בגובה 2 משכורות וסך נוסף עבור הלנת שכרה.

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.