סקירות פסיקה חדשה-דיני עבודה- מאי 2014- אכיפת יחסי עבודה

מאת: אהוד שישון, עו"ד  

 

פסק דין בעניין דפנה נוף נ. מרכז השלטון המקומי

בצעד חריג אכף בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (כב' השופטת ד"ר גילצר-כץ) יחסי עבודה על צדדים, והוציא צו מניעה קבוע כנגד פיטוריה של עובדת במרכז השלטון המקומי, שנעשו משיקולים בלתי ענייניים, והורה על החזרתה לעבודה.  פסק הדין ניתן ביום 18/5/2014.

 

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדרש לתביעה לביטול פיטוריה של עובדת (התובעת) ולסעד של החזרתה לעבודה. באותו סכסוך ניתן קודם לכן צו מניעה זמני לפיטורי התובעת.

 

התובעת שימשה כמנהלת מחלקת ההדרכה במרכז השלטון המקומי, גוף שהינו עמותה רשומה, בה מאוגדות עיריות ומועצות מקומיות ואשר ניזון מכספי ציבור.

לטענת התובעת, היא פוטרה משיקולים זרים, ושלא כדין. לטענת המרכז, התובעת פוטרה בשל היעדר כישורי ניהול, יחסים עכורים שגרמה בין העובדים במחלקה ואי עמידה ביעדים שהוגדרו לה. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, וקבע כי:

 

        ·     אין רלוונטיות לנסיבות סיום העסקת התובעת במקום עבודתה הקודם, אותם הביא המרכז בטיעוניו, ככל שאלה לא עמדו בבסיס פיטוריה על ידי המרכז לשלטון מקומי.

        ·        במשך כל תקופת העסקתה, למעט בימים האחרונים לה, לא זימן המרכז את התובעת לכל שיחה, ולא העלה בפניה את חוסר שביעות רצונות כביכול מתפקודה.

        ·        אמנם אין זה מתפקידו של בית הדין להיכנס לנעלי המעסיק ולבחון את תפקודה המקצועי של התובעת, אולם מהנתונים שהוצגו על ידי המרכז לא שוכנע בית הדין כי התובעת כשלה בתפקידה וכי היא נעדרת כישורי ניהול.

        ·        לא הוכח כי התובעת לא עמדה ביעדים שהוצבו לה, ואף לא הוכח כי יעדים כלשהם הוצבו בפניה כלל.

        ·        בית הדין השתכנע כי בכוונת המרכז היה למנות תחת התובעת, לאחר פיטוריה, את סגניתה, אחייניתו של מי שהיה היו"ר של המרכז בעבר.

        ·        התובעת פוטרה, בין היתר, משום שניסתה לייעל עבודת המרכז ולחסוך בבזבוז לא מחויב של כספי ציבור תוך ביטול התקשרות רבת שנים עם חברת אגד. מיד לאחר שביקשה אישור הממונים על תכניתה זו, זומנה התובעת לשימוע.

 

עוד נקבע כי זימונה של התובעת לשימוע נעשה שלא כדין, במשלוח מייל בתפוצה רחבה, תוך השפלתה המכוונת. ובמילותיו של בית הדין: "זימון לשימוע בנוכחות עובדים אחרים הינה מעשה חמור אשר אף הוא מעיד כי הנתבע ביקש לפגוע ולהשפיל את התובעת, או למצער כי לנתבע אצה הדרך לפטרה, ולכן פעל כפי שפעל".

 

בפסיקת הסעד נתן בית הדין דעתו על כך כי אכיפת יחסי עבודה, היינו החזרת עובד למקום העבודה בניגוד לרצון המעסיק, אינה דרך המלך, וכי לרוב יהיה סעד הפיצוי הכספי עדיף לכל הצדדים. ואולם, ציין בית הדין, לאחרונה ניכרת בפסיקת בתי הדין הגמשה של הכלל בדבר אי אכיפת יחסי עבודה, לבטח כאשר מדובר בגופים ציבוריים או דו מהותיים והפיטורים לקו בפגמים משמעותיים. משפיטורי התובעת נעשו שלא כדין וממניעים זרים ולא ענייניים, וכן לאור העובדה שהתובעת כבר הוחזרה לעבודתה זמן קצר לאחר פיטוריה (במסגרת הצו הזמני) הרי שאין מניעה כי תקבל סעד קבוע של החזרה לעבודה. לפיכך, פסק בית הדין כי התובעת תוחזר לעבודתה באופן קבוע.

הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.