סקירות פסיקה חדשה-הטרדה מינית- יוני 2011- הקנטות שאינן עולות כדי הטרדה מינית

מאת: קרן בר יהודה, עו"ד

הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

 

פסק דין בעניין ולדימיר סלינקו נ. טל קורפשטיין

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות כב' השופט איטח, דחה לאחרונה (6/6/2011) תביעתו של עובד בגין הטרדה מינית כנגד מעבידו, בקובעו כי בנסיבות המקרה הוא מוצא כי כל שהיה בין הצדדים הוא התגרויות והקנטות הדדיות שאינן עולות כדי הטרדה מינית.

התובע הועסק כמלווה טיולים חמוש בחברה בבעלותו של הנתבע ובניהולו. במהלך טיול בו נמצאו התובע והנתבע, נאמרו אמירות שונות, אשר בית הדין מצטט מתצהירו של התובע כדלקמן:

"בהפסקה במהלך הטיול, מעט אחרי שהתחיל, הצטרף הנתבע אל לירז ואלי והתפתחה שיחה, שבמהלכה הנתבע אמר לי, ככל הנראה במה שנראה לו כסוג מסוים של בדיחות הדעת, את הדברים הבאים:

'משהו נראה לי לא בסדר אתך, אל תדאג, אני אדאג לך, אני אסדר אותך'.

כאשר שאלתי את הנתבע למה הוא מתכוון בדבריו, השיב לי:

'אני אסדר אותך עם עומר'.

כאשר שאלתי מי זה עומר, השיב לי:

'אתה ועומר תסתדרו. זה בחור כזה "עליז". אתה תסתדר איתו'

לימים הסתבר לי, משיחות עם לירז, שאותו עומר הוא עובד של הנתבע, שהצטלם לאתר האינטרנט של החברה, כשהוא לבוש בחצאית וחזייה.

11. באותו מעמד לא הבנתי למה הנתבע סבור שהוא יכול להרשות לעצמו לומר לי דבר כזה, אבל הנחתי שהוא אומר את הדברים בצחוק, והשבתי לו, גם אני – בצחוק, כי 'אולי אתה, אם זה מה שמציק לך, הוא זה שצריך "לצאת מן הארון"'.

12. תשובתי האמורה כפי הנראה "הדליקה" את הנתבע, שעבר לדבר בסגנון בוטה יותר, תוך שימוש בביטוי 'לקבל בתחת', עליו חזר פעמים רבות בהמשך הטיול ותוך שליווה את דיבורו במחוות גוף והעוויות פנים בעלות קונוטציות מיניות מובהקות, בכלל וקונוטציות מיניות הומו-סקסואליות, בפרט, כמו – הפרחת נשיקות באוויר, והעברת לשונו על שפתיו".

 יצויין כי התביעה הוגשה על רקע התפטרותו של התובע מעבודתו, במסגרתה לא עלתה טענה של הטרדה מינית, אך בתביעתו העלה הנתבע טענה כי התפטרותו באה על רקע ההטרדה המינית במסגרת השיחה המצוטטת. בית הדין שמע עדויותיהם של נוכחים במקום שהתרשמו כי מדובר ב"צחוקים" והקנטות הדדיות.

בית הדין מציין כי יתכן כי אף הקנטות הדדיות עשויות לעלות כדי הטרדה מינית, ועל כן בודק את הסוגיה.

 

בית הדין קובע:

" לטעמינו לא הוכחו יסודות ההטרדה המינית הנטענת. מן המתואר בראיות שהובאו בפנינו עולה תמונה של מסכת ילדותית של התגרויות והקנטות, שאין ביניהן לבין החוק למניעת הטרדה מינית דבר וחצי דבר, ונסביר:

 

א.       על הגדרתה של ההטרדה המינית נאמר בבית הדין הארצי כי "מבחינה משפטית אין הגדרה אחת אוניברסלית מקובלת ומוסכמת למונח "הטרדה מינית". יש מדינות בהן החקיקה כוללת הגדרה קצרה וצרה, ויש שבהן הגדרה רחבה. בעיית ההטרדה המינית בישראל והאיסור הקבוע בחוק למניעת הטרדה מינית נדונו באופן נרחב ביותר בפסיקת בתי הדין לעבודה ובפסיקת בית המשפט העליון. בעניין זה כבר נקבע, כי בגדרו של המושג 'הטרדה מינית' נכללים סוגים שונים של מעשים אסורים וקיימת קשת רחבה של מקרים במדרג חומרה שונה".

 

ב.        בעניין השימוש בהומור בעל אופי מיני כתב בית המשפט העליון באחת הפרשות כי "כל התנהגות נבחנת לגופה, על רקע מכלול נסיבות העניין, ורק התנהגות פסולה, כזו הפוגעת בתפקודו של שירות המדינה, בתדמית השירות בעיני הציבור ובאמונו, היא בתחום הדין המשמעתי. מובן שלא כל הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית יבואו בגדר המונח 'הטרדה מינית', עם זאת כאשר אופי ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה שהדברים נאמרו בצחוק".

 

ג.         אשר לשימוש בביטוי "הומו" או "הומוסקסואל" ככזה המתפרש בהטרדה מינית, עלינו להעיר כאמרת אגב, כי ספק בעינינו אם בנסיבות שבפנינו, כי שתוארו לעיל, יכולים הדברים לעלות כדי הטרדה כאמור. בתי המשפט התלבטו בשאלה אם התיוג כ'הומו' יכול לשמש עילה בתביעת לשון הרע. ענין זה נדון על ידי בית משפט השלום בת"א בעניין אמסלם שם נקבע כי כי "לצערנו, טרם הגענו למידה כזו של פתיחות וסובלנות ובמציאות כיום המלה "הומו" מהווה עלבון לפחות בעיני חלק נכבד מן הציבור". תמהנו אם לא הגיעה העת לסטות מהלכה זו. יפים הדברים לעילת לשון הרע ויפים הדברים עוד יותר לעילה המחמירה של הטרדה מינית, במיוחד כאשר עסקינן בניסיון להקניט ותו לא.

 

ד.        כך או כך, איננו נדרשים כלל לשאלת המינוח ומשמעו לעניין הטרדה מינית - מן השיחה המצוטטת לעיל בין התובע לגב' שוסהיים עולה, כי גב' שוסהיים פירשה את חילופי הדברים כהומור ותו לא. אף מכתבה של גב' שוסהיים מיום 4.1.2009 בקשר לאותם אירועים עולה בקנה אחד עם גירסה זו, שכן במכתב מתארת גב' שוסהיים כי היא עצמה לא פירשה את האירועים כפוגעניים. 

יתרה מזאת, כששואל התובע את גב' שוסהיים בשיחת הטלפון אם בעקבות חילופי הדברים סברה ש"אני הומו או משהו כזה" משיבה לו האחרונה "מה, אתה דפוק? מה קשור? ...". כלומר, גב' שוסהיים אף היא לא הבינה את חילופי הדברים כניסיון לבזות או להשפיל את התובע על רקע מיניותו ובפרט, על רקע טענה כי הינו הומוסקסואל לכאורה.

ה.       זאת ועוד, התובע הוסיף לעבוד גם ביומיים שלאחר האירועים. בחקירתו הנגדית ציין כי בשיחת הטלפון עם הנתבע לא הסביר את סיבת התפטרותו (עמ' 5 לפרו', ש' 27). גם כשהסביר התובע מדוע התפטר במכתבו מיום 16.11.2008 (נספח י' לתצהיר התובע) ציין הלה כי הנימוק להתפטרותו היה "כיוון שאני לא מקבל שכר על פי חוק" ולא סיבה אחרת הנעוצה בעילות המנויות בחוק למניעת הטרדה מינית. יש בכך משום ראיה כי אף התובע, מזווית ראייתו הסובייקטיבית, לא ראה בזמן אמת בחילופי הדברים משום הטרדה מינית כמשמעה בחוק.

 

בסיכומיו נדרש התובע לטענה זו ומציין כי רק כאשר פנה לייעוץ בא-כוחו התחוור לו כי מדובר הטרדה מינית לכל דבר ועניין כהגדרתה בחוק, ולא "רק בהתנהגות מביכה ומבישה". זהו הסבר דחוק שאין בידינו לקבל. התובע לא ראה בחילופי הדברים וברצף האירועים בטיול מיום 1.11.2008 הטרדה מינית פשוט כיוון שאלו לא עלו כדי הטרדה מינית כאמור. מדובר בחילופי דברים שהזינו זה את זה במסגרתם הקניטו התובע והנתבע האחד את השני, כאשר אף לשיטת התובע, "יכול להיות" (עמ' 7 לפרו', ש' 22) שהדינאמיקה של השיחה העצימה והגבירה את הלהבות והוא אף הודה כי "... לא הייתי צריך לענות לו (לנתבע – א.א.) וזה מה שגרם לו להמשיך" (עמ' 7 לפרו', ש' 32).

 

סוף דבר, מצאנו לדחות את התביעה בעילת ההטרדה המינית. כל שהיה בין הצדדים הוא התגרויות והקנטות הדדיות שאינן עולות כדי הטרדה מינית. דומה הדבר לחילופי דברים בהם עובד ומעביד מטיחים האחד בשני ביטויים שמכוונים להעליב, לפחות מנקודת מבטו של האומר. התנהגות שכזו – אינה עולה לטעמינו כדי הטרדה מינית."

 

ככל הנראה, פסיקתו של בית הדין בעניין זה הושפעה מנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ובעיקר מהעובדה שהתובע הוסיף לעבוד אצל הנתבע, וכי עילת ההטרדה המינית "נולדה" רק בשלב מאוחר ביותר ולצורך תביעתו. ללא הסבר זה קשה להסביר את סטייתו של בית הדין מההלכות הקיימות במסגרתן הוכרו תביעות הטרדה מינית אף שעה שהמטריד טען שמדובר בהומור, וגם שעה שהנפגע, סובייקטיבית, לא חש מאויים מהדברים.

בנוסף, החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי הטרדה מינית הינה, בין היתר, "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית". אנו נתקלים בתביעות מועטות ביותר העושות שימוש בחלופת החוק בה ההטרדה נוגעת לנטייתו המינית של אדם, למרות שמהתרשמות מהשטח אין מדובר במקרים נדירים או פחותי משמעות. אמנם במקרה שלפנינו מתייחס בית הדין לשאלה אם "האשמה" בנטייה מינית כשמטרתה עלבון עולה כדי הטרדה מינית, אך לאור כך חשוב לחדד כי אף הטרדה על רקע נטייה מינית הינה הטרדה, ויש להתייחס אליה באותה רצינות בה מתייחסים בתי המשפט ובתי הדין להטרדות מיניות אחרות.  

 

 

 

 הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.