מהי הטרדה מינית?

מאת- קרן בר יהודה, עו"ד

*הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר "מקום" לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

 
 מבוא

 "יחסי אנוש בכלל, ויחסי גבר - אשה בפרט, אינם ניתנים להסדרה ממצה ע"י קביעת כללי עשה ואל תעשה בדין. אוי לנו, אם גבר הרוצה להניח יד על כתפה של אשה כדי לחזר אחריה, יידרש להגיש בקשה בכתב 30 יום מראש. בין מה שאסור על פי הדין הפלילי לבין מה שנעשה בהסכמה מגובשת ומתוכננת מראש, קיים שטח רחב ידיים של יוזמות ספונטניות חד-צדדיות כאלה ואחרות, כאשר גם התגובה של מי שכלפיו/ה נעשה הצעד הראשון, אולי המפתיע, יכולה להתפתח ולהשתנות במהלך האירוע, מסירוב להסכמה או מהיסוס לדחיה. עסקינן, לעתים, ביער אפוף מסתורין ולא בדרך סלולה ומתומררת. כבר בספר משלי נאמר, "שלושה המה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים: דרך הנשר בשמים, דרך נחש עלי צור, דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה" ".

(פסק הדין בעניין דהן).

 במאמר זה אבקש לתת כלים המאפשרים לענות על השאלה- מהי הטרדה מינית?

במאמר תובא סקירה של הוראות החוק למניעת הטרדה מינית (להלן: "החוק") העוסקות בשאלה "מהי הטרדה מינית?" בלויית דוגמאות פרקטיות מפורטות מהפסיקה, וזאת על מנת לאפשר הבנה של הביטויים בהם רואה הפסיקה כמטרידים. מטבע הדברים, אין בדוגמאות המפורטות כדי לענות על כל המקרים אשר יכללו או לא יכללו בהגדרת ההטרדה המינית, ויש לבחון כל מקרה לגופו תוך התייעצות עם אנשי מקצוע.

 

החוק מונה רשימה של התנהגויות המהוות הטרדה אסורה. יש לציין כי קיים ויכוח תיאורטי בין משפטנים אם הרשימה המנויה בחוק היא רשימה סגורה, כלומר- מה שלא נכלל בה לא יכול להיכנס במסגרת החוק, או אם מדובר ברשימה פתוחה. בפועל הפסיקה החילה את החוק על התנהגויות נוספות, אשר אינן מפורטות בחוק עצמו, כשהדוגמא הבולטת לכך היא פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה- השופטת וירט לבנה, בעניין פלונית,  אשר החיל את החוק במקרה בו התקיימו יחסי מין בין בעל מרות לכפופה לו.  משכך, השאלה הפכה לשאלה תיאורטית כשבפרקטיקה יש לזכור שהחוק עשוי לחול על מעשים נוספים בהם רואה בית המשפט כהטרדה.

 

ההגדרות שבחוק

סעיף 3 לחוק, על תתי סעיפיו, מפרט מהי הטרדה מינית. להלן אסקור הסעיפים לפי סדרם:

3.   (א)      הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:

 

(1)     סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;

 

וחוק העונשין קובע:

428.    המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

 

השימוש בסעיף זה הינו נדיר יחסית, בעיקר כיוון שמקום שמדובר בעבירה לפי חוק העונשין, הנטייה היא להשתמש בסעיפי העבירה המפורטים בו. דוגמא קיצונית הקיימת בפסיקה היא תביעה של זונה כנגד סרסור. בית הדין לעבודה קבע כי קיימת בין הצדדים מסגרת של יחסי עבודה ולכן הזונה זכאית לסעדים מתחום דיני העבודה. בנסיבות שתוארו בפסק הדין, בעת שהיתה התובעת חולה הנתבע איים עליה שיפגע במשפחתה אם לא תעבוד למרות מחלתה. בית הדין החליט שיש כאן סחיטה באיומים לתת שירותי מין ולכן המדובר בהטרדה מינית.

 

(2)     מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;

 

חוק העונשין מגדיר מעשה מגונה:

 

"מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

 

הפסיקה קבעה כי אין הכרח להוכיח שהמטרה של גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים התממשה בפועל אלא שיש שאיפה סובייקטיבית הנושאת אופי מיני, כלומר גם מעשה לכאורה תמים, אם ההקשר בו בוצע ומכלול הנסיבות שוללים את אופיו התמים.

דוגמא למעשה מגונה הנחשב הטרדה מינית- מתן נשיקה.

שימת הלב מופנית לכך, שבניגוד לחלופות אחרות המופיעות בחוק ויסקרו להלן, לגבי מעשה מגונה אין הכרח כי הוא יחרוג ממסגרת חד פעמית על מנת שיחשב כהטרדה מינית.

 

(3)     הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;

  

על מנת לאפשר התייחסות מלאה לסעיף משנה זה, יש להזקק אף לפסקה 6 לסעיף 3 שעניינה רשימת "מערכות יחסים" בהן אין דרישה שהמוטרד יראה למטריד כי אינו מעוניין.

פסקה 6 קובעת:

 

(6)  הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ו), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות:

(א)  לקטין או לחסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים – גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;

(ב)  למטופל, במסגרת טיפול נפשי או רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל;

(ג)   לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות;

(ד)  לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ג, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

(ה)  לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה – מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;

(ו)   למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, במסגרת תעסוקה תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות.

  

מהי הצעה בעלת אופי מיני?

כפי שישנן הצעות מפורשות שקל לנו ליחס להן אופי מיני, כך ישנן אמירות שקל לאמר שאינן בעלות אופי מיני. הקושי הוא עם מקרי הגבול, והוא גם הקושי שמבקשים להדגיש המתנגדים לחוק למניעת הטרדה מינית הטוענים שהחוק, למעשה, מבטל את האפשרות לחיזור לגיטימי בין שני אנשים.

וכך קבע בית המשפט העליון, בערעור על החלטה של בית הדין המשמעתי לעובדי מדינה, עוד טרם חקיקתי החוק, בפסק הדין בן אשר:

 

"מהי התנהגות בעלת אופי מיני? ברור שלא כל קשר בין שני המינים נושא אופי מיני: מחמאה, שיחה על נושא מיני, מגע גופני, ואפילו חיבוק או נשיקה, לא בהכרח יש להם אופי מיני. הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות. בדרך-כלל ברור מן הנסיבות אם יש, או אין, להתנהגות אופי מיני. לעתים אין זה ברור. עם זאת, כפי שנאמר לגבי פיל, אף שקשה להגדיר אותו, כשרואים אותו, אין קושי לזהות אותו...

כדי שהתנהגות או התבטאות ייחשבו הטרדה מינית צריך שתהיה בהן פגיעה ממשית. מה משמע פגיעה ממשית? ...

הפגיעה תיחשב ממשית כאשר יש בה כדי לפגוע באופן ממשי בכבוד, כגון לגרום השפלה, או כאשר יש בה כדי להעכיר את האווירה עד כדי פגיעה ממשית ביכולת לתפקד באופן רגיל ותקין כעובד או כתלמיד וכיוצא באלה. נסיבות העניין הן שקובעות אם הפגיעה ממשית עד שהיא מגיעה כדי הטרדה מינית.

יש לא מעט מקרים גבוליים, שהם ספק הטרדה אסורה ספק התנהגות קבילה. במקרים כאלה התשובה לשאלה תלויה במכלול הנסיבות של כל מקרה כשהן מצטרפות ויוצרות יחד את מערכת היחסים של הצדדים המעורבים. לא כל מעשה לעצמו, ולא כל התבטאות בנפרד, אלא כולם כמכלול. את מכלול המעשים וההתבטאויות יש להעריך על רקע הנסיבות של המקרה. במסגרת הנסיבות נודעת חשיבות מיוחדת לשאלת המעמד של המטריד כלפי המוטרד: אם המטריד ממונה על המוטרד או נמצא בעמדה של סמכות או השפעה המאפשרת לו להיטיב או להרע עם המוטרד, למשל, במקום העבודה; היחסים הקודמים בין המטריד לבין המוטרד: האם היו ביניהם יחסי קירבה; מהות ההטרדה: האם הייתה גופנית או מילולית, והאם נשאה אופי עוין או חברי; תדירות ההטרדה: האם היה זה מעשה חד-פעמי או מעשים חוזרים ונשנים לאורך זמן. נתונים אלה נשקלים זה לאור זה והמשקל היחסי שלהם תלוי זה בזה. כך, למשל, התנהגות שלא תיחשב הטרדה בין עובדים באותה דרגה עשויה להיחשב הטרדה בין ממונה לעובד שכפוף לו; התנהגות שאינה בגדר הטרדה, אם היא חד-פעמית, עשויה היא להגיע כדי הטרדה אם היא חוזרת ונשנית וכיוצא באלה".

 

 

להלן יובאו דוגמאות מפסקי דין הכוללות הצעות אשר הוכנסו למסגרת סעיף 3(3) לחוק (שמות פסקי הדין ואזכורים מלאים שמורים אצל המחברת)

פסק דין שעסק בשני עובדים בחברה ממשלתית. במקרה זה פנה הנתבע לתובעת ואמר לה שאין לו חברה והוא רוצה שהיא תהיה החברה שלו. התובעת הביעה בפני הנתבע פליאה על הצעה זו וציינה באוזניו כי ידוע לה שהוא נשוי אך הוא ענה "אין קשר בין נישואין לחברות". התובעת השיבה לכך כי הגם שאין לה חבר היא לא מעוניינת בקשר שכזה איתו. במועד אחר חזר הנתבע על שאלתו והוסיף שמבחינתו הקשר יכול להיות סודי ואין לה מה לחשוש. במועד אחר שאל שוב אם חשבה על הצעתו ואמר לה שהיא אינה צריכה לדאוג כי אם יגיעו למצב אינטימי הם מבוגרים דיים כדי לשלוט במצב. במועד מאוחר יותר אמר לה שיש לה גוף יפה והיא מתלבשת יפה ולכן היא מושכת אותו והבטיח שיקדם אותה בעבודה. בית הדין קבע שבגלל יחסי המרות יש חובת זהירות מחמירה מאוד ולכן כאן יש הטרדה, הגם שהאמירות יכולות היו להתפרש כהצעה לחברות שאינה כוללת יחסים אינטימיים.

 בדוגמא נוספת - התובעת העידה שקב"ט החברה בכל הזדמנות שנתקל בה לבד הציע לה לקיים איתו יחסי מין, החמיא לה על גודל החזה שלה (והציע לה לשכב איתו, הציע לה לאכול איתו צהריים לבד ולבלות איתו לבד במכוניתו.

 

יש לשים לב כי על פי סעיף החוק, ההצעה צריכה להיות חוזרת, היינו- הצעה חד פעמית לא תחשב כהטרדה מינית.

כך היה בפסק הדין בעניין שעסק ביחסים בין בכיר במס הכנסה וכפופה. בין הצדדים היה בעבר קשר אינטימי במסגרתו קיימו יחסי מין בהסכמה, זאת עשר שנים קודם לאירוע נשוא התביעה, כאשר הצדדים לא עבדו יחד, אלא במסגרת קורס הכשרה. עשר שנים לאחר מכן, כאשר שררו בין הצדדים יחסי מרות, אמר הנתבע לתובעת במהלך פגישה שהיא "מעוררת בו חשק" "בא לו עליה" וכן הציע לה- "בואי נפסיק לעבוד יש דברים טובים יותר לעשות". הנתבע אף אמר לתובעת כי הוא מעוניין לקיים עמה יחסי מין.

בית הדין קבע כי היות ומדובר בפגישה אחת במהלכה נאמרו כל האמירות הללו, הרי שמדובר באירוע חד פעמי שאינו עונה על הדרישה להצעות חוזרות ונשנות, ולכן במקרה זה אין הטרדה מינית. החלטה זו התהפכה בערעור שהוגש על פסק הדין, בו נקבע כי אף אם מדובר בפרק זמן קצר, הואיל והאמירות נאמרו מספר פעמים די בכך כדי לענות על הדרישה כי יהיו חוזרות.  

 

 

מהי מסגרת יחסי עבודה לפי החוק?

"מסגרת יחסי עבודה" — מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעביד, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא;

             

היינו- הטרדה בזמן טיול/נופש מטעם המעביד היא הטרדה בעבודה. הטרדה במסגרת הסעה לעבודה היא הטרדה בעבודה. הטרדה בקורס שקשור בעבודה הינה הטרדה בעבודה. הטרדה של בעל מרות כשהוא עושה שימוש בכוחו בקשר עם העבודה, גם אם נעשתה מחוץ לעבודה. כל אלה יחשבו כהטרדה במסגרת יחסי עבודה.

 

מהם יחסי מרות?

 

"מרות במשמעותה הפשוטה היא שליטת הממונה על הכפוף לו. מרכיב המרות כולל בחובו גם השפעה וסמכות עקיפה ואינו מוגבל ליחסים של מעסיק או ממונה ישיר בלבד"

(מדינת ישראל נ. אברהם בן חיים).

 

"ככל שפערי הכח והפרשי הגילאים בין הממונה לכפוף לו גדולים יותר, ככל שלממונה יכולת השפעה ניכרת יותר על מעמדו או עתידו של עובד, ככל שהיוזמה לביצוע המעשים המיניים נתונה בידיו של הממונה, כך עשויה להתבקש המסקנה כי המעשים המיניים היו בגדר ניצול יחסי המרות"

(פסק דינה של השופטת וירט-ליבנה בעניין פלונית).

 

כך נקבע בפסיקה כי אף במקרה בו המערער לא היה הממונה הישיר על המתלוננת, הוא היה במעמד בכיר מאוד, דבר שהשפיע על מהלך העניינים משום שחששה להתלונן ומשום שהוא ניצל מעמדו להשגת פרטיה האישיים.

ובפסק דין אחר נקבע שהתקיימו יחסי מרות גם אם המטריד לא היה מנהל של התובעת, כיוון שהיה בעל תפקיד בכיר מאוד בחברה.

 

יש לזכור כי תתכן הטרדה מינית במסגרת מקום העבודה גם בהעדרם של יחסי מרות (למשל- בין עובדים באותו מעמד או אפילו מכפוף לבכירה), אך במקרה זה צריך להתקיים היסוד הנוסף הקבוע בסעיף 3(3)- "הראה כי אינו מעוניין". החוק קובע לעניין זה:

"הראה" — במילים או בהתנהגות, ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות;

 

 

(4)  התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

 

"התייחסות" — בכתב, בעל פה, באמצעות מוצג חזותי או שמיעתי, לרבות באמצעות מחשב או חומר מחשב, או בהתנהגות;

 

גם כאן נחזור על ההערה בעניין העדר הצורך להראות חוסר עניין לפי פסקה 6 במסגרת מערכות היחסים המפורטות שם.

 

מהן התייחסויות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו?

 

באחד מפסקי הדין דובר ב הטרדה של חיילת על ידי העומד בראש היחידה. בין היתר התקשר הבכיר אל החיילת בזמן משמרת הלילה ושאל אותה מה היא לובשת, האם היא במיטה, שאל אותה על יחסיה עם החבר שלה, אמר לה שהיא נראית יפה, שמותר לו להסתכל עליה, שאל אותה אם היא לובשת פיג'מה סקסית, אמר לה שהוא רוצה להזמין לשניהם חדר בכפר המכביה שם יעשו להם מסאז'. השופטת בייניש אומרת שם על הטרדה מילולית שכזו:

 

"הטרדה מילולית עשויה להיות חמורה לא פחות מהטרדה פיזית, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בנסיבות העניין נהג המערער לנצל את מרותו על המתלוננת ואת חובתה לדווח לו על עבודתה... בנסיבות אלה מתבקשת המסקנה כי יש להתייחס בחומרה להטרדתה המינית של המתלוננת, אף אם נשאה בעיקרה אופי מילוליי".

 

בפ"ד פודלובסקי התבטא הנאשם כלפי חיילת ששרתה תחת פיקודו במילים: "איזה רזה את, את מה זה חסכונית, את לא צריכה חזיות", שאל חיילת "מי שולט במיטה" וכן סיפר בדיחות בעלות אופי מיני בעניין רופא נשים בנוכחות חיילת, בנוסף תלה תמונות בעלות רמזים מיניים בסביבת העבודה בה נכחו גם חיילות. כל ההתבטאויות הוכרו כנכללות במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית.

 

טענה שמתעוררת לעיתים רבות מכיוונם של המטרידים היא שהתנהגותם לא נועדה להטריד ולא נועדה לספקם אלא הם רק הפגינו את חוש ההומור שלהם.

 

בפסק דין מעניין תבע עובד את המעבידה בטענה של הוצאת דיבה כיוון שאחרי פיטוריו הודיעה החברה לעובדים האחרים שהיא מוקיעה מעשים של הטרדה מינית ולאחרונה אף פיטרה עובד בשל כך. בית המשפט בחן את שאלת קיומה של הטרדה מינית כדי לבסס הגנת "אמת דיברתי" מטעם החברה.

 

במקרה זה נכנס העובד לחדר הבטחון בחברה, פגש עובדת שלא הכיר והתיישב על ירכיה. לאחר שהחליף איתה מספר משפטים קם, כרע לרגליה ונשק בירכה, וניסה לפסק את רגליה כדי לנשק את ירכה השניה. העובדת לא לחצה על לחצן מצוקה, ובית המשפט מדגיש כי השאלה אם היא ראתה עצמה כמוטרדת או לא אינה רלוונטית וכי בית המשפט הוא אשר בוחן השאלה במבחן אובייקטיבי- אדם ביצע מגע גופני בבחורה שאינו מכיר, בפגישה מקרית, במכוון באיזורים מוצנעים. בית המשפט אומר כי זו הטרדה מינית מובהקת. המטריד טען שמעשיו נעשו בבדיחות הדעת.

 

בית המשפט קבע:

"העובדה שק. הסכימה לספוג את "בדיחות דעתו" של התובע אינה יכולה להתפרש כהסכמה להתנהגותו. מדבריה משתמע שהיא לא מצאה ללחוץ על לחצן המצוקה הואיל ולא הרגישה מאויימת, אך אין בכך כדי להוות ראיה להסכמתה להתנהגות זו...בין אם מדובר באדם גס רוח וקהה חושים, בין אם מדובר באדם שסבר שמעשיו כלפי ק. הינם מעשי קונדס, תיבחן התנהגותו בעיניו של האדם הסביר- מבחן הנותן ביטוי לתפישות יסוד ערכיות. לשאלה כיצד יבחן הציבור הנאור בישראל את מעשיו והתנהגותו של התובע והאם התנהגות מעין זו, בנסיבות בהן התרחשה, הנה התנהגות מאוזנת וראויה, תנתן תשובה שלילית. התנהגותו של התובע עברה את גבול ההתנהגות החופשית, ובהיעדר הסכמתה של קרן להתנהגותו, הטריד אותה התובע הטרדה מינית. העובדה שהתובע ניסה "לעטוף" את התנהגותו המטרידה בצחוק ובבדיחות הדעת אינה מפחיתה מחומרת המעשים שביצע, בפרק זמן כל כך קצר, בבחורה שלא הכיר מעולם. לא כל אשה מגיבה בתקיפות ובסימנים מובהקים של דחיית התנהגות מינית עמה, אך התנהגות מאופקת ומבוישת אינה יכולה להתפרש כהסכמה למעשים הנושים אופי מיני מובהק כלפיה, בעיקר כשמעשים אלה מרחיקים לכת עד כדי נשיקה בירך ונסיון לפשק את רגלי המוטרדת לצוך נשיקה נוספת".

 

כך גם בפסק דין נוסף בו אמר בית הדין כי הנילון נהג להתבטא כלפי התובעת בביטויים בעלי קונוטציה מינית, בין היתר כבדיחות או תוך תיקון שגיאותיה בעברית. הטרדה מינית אינה מקבלת הכשר נורמטיבי משום השדברים נאמרו לכאורה בצחוק, בעיקר כשהתובעת התנגדה להתבטאויות. גם אם הדבר נראה לנילון כ"רגישות יתר" של התובעת היה עליו לנהוג במשנה זהירות לכבד את הרישותה. התנהגותו עולה כדי הטרדה.

 

(4)     התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

 

יש לשים לב כי בפסקת משנה זו החוק אינו דורש כי ההתייחסות תהיה חוזרת. כאן די בהתבטאות חד פעמית כדי להוות הטרדה מינית.

 

אחד מפסקי הדין סוקר מקרה בו הממונה כעס על כפופה לו שעקפה את סמכותו, וצעק עליה "גם אם אמרוט את שערותייך, אכה אותך או כל דבר אחר, את לא תלכי לשום מנהלת אגף בלי האישור שלי" ובהמשך לתגובתה הוא שב ואמר "כנראה לא הבנת אותי, שיהיה לך ברור, גם אם אני אאנוס אותך את לא תדברי עם אף אחד". בית הדין קבע כי אמירה זו מהווה אמירה אסורה לפי ס"ק 5 הנ"ל, בהיותה אמירה מבזה המופנית ביחס למיניותה של המתלוננת, ובעיקר בשים לב לפערי הכח בין ממונה לכפופה לו.

 

כך גם בפרשת מדר קבע בית המשפט העליון כי:

"עובד יוצר אווירה עויינת גם כאשר הוא נוהג להתבטא בביטויים שיש בהם רמזים מיניים- לרבות בדיחות ומחמאות- בתדירות אשר יוצרת אווירה לא נעימה במקום העבודה. ויודגש, התנהגות כזו הינה פסולה גם אם הבדיחות וההערות אינן מופנות במישרין כלפי עובד או עובדת מסויימים. ביטויים בעלי אופי מיני שעל פי אמות מידה אובייקטיביות הם משפילים, מבזים או פוגעים בכבוד על רקע מיני, הם מעצם טיבם גם ביטויים המופנים כלפי כל אדם לשמינו או למיניותו התייחס הביטוי והוא נוכח בעת השמעתו" ובהמשך: "די בכך כי מבחינה אובייקטיבית התנהג המערער התנהגות פסולה בעלת אופי מיני על מנת להרשיעו בהטרדה מינית. הטרדה מינית אינה מקבלת הכשר נורמטיבי משום שהדברים נאמרו לכאורה בצחוק או משום שבמקום העבודה מקובלת התנהגות חופשית בתחום המין. הטרדה מינית פסולה היא תמיד, בכל ציבור ובכל מקום".

בית המשפט העליון קבע כי יצירת אווירה עויינת כאמור נופלת בגדרו של ס"ק 5 לחוק ומהווה הטרדה מינית.

 

בעניין אחר נדונה שאלת גלישה לאתרי סקס באינטרנט בנוכחות העובדת. בית הדין קבע כי "התייחסות המופנית" כוללת גם הסבת תשומת לבו של המוטרד להערות מיניות או לתמונות פורנוגרפיות שמקורן במטריד. מעביד הגולש לאתרי סקס במחשב הנמצא בעמדת עבודה של העובדת ובעצם מאלץ אותה לצפות בחומרים אשר היא אינה מעוניית להחשף אליהם מבצע הטרדה מינית.

 

כך גם בפסק הדין בעניין ידוב נ. סייטק קבע בית הדין כי:

"צפייה בתמונות וסרטים פורנוגרפיים יוצרת סביבת עבודה מטרידה ולא נעימה, לכל היושבים בחדר או באופן ספייס, שכן התוכן המיני מתקבל אצל כל מי שעובר ליד המסך ולא רק מי שמתעמק וקורא... עובדות שישבו עם התובע באותו מתחם עבודה וידעו שהוא גולש באתרים פורנוגרפיים נאלצו להחשף לסביבת עבודה מטרידה באופן פסיבי. העידה על כך אחת העובדות שישבו ליד התובע כי ראו חלקי גוף נעים במסך התובע".

 

 

כאמור, רשימה זו של סעיפי החוק אינה מהווה רשימה סגורה, לפי הפסיקה, ודוגמא לכך קיימת בפסק הדין בעניין פלונית, של בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' השופטת וירט ליבנה.

 ביקורות רבות הושמעו על פסק הדין, ולמען השלמת התמונה תינתן להלן סקירה קצרה שלו .

פסק הדין קבע שמערכת יחסים מינית בין ממונה לכפופה יכולה להיכנס בגדר מסגרת החוק למניעת הטרדה מינית.

בית הדין סקר את אופייה של מערכת היחסים בין הצדדים- שניהם היו נשואים, המערכת התבססה על קיום יחסי מין אקראיים במסגרת שעות העבודה, בחדר הבטחון במקום העבודה. הנתבע בעצמו אמר "בכל אותה תקופה, מלבד קיום יחסי מין מזדמנים, לא היינו זוג במלוא מובן המילה. שנינו היינו נשואים, מעולם לא  ישנו יחד, לא יצאנו לבילויים משותפים, לא הופענו יחד באירועים חברתיים". בית הדין קובע כי קשר מיני כזה אינו נחזה כקשר רומנטי המבוסס על רצונם החופשי של הצדדים, כשמדובר במקום עבודהבית הדין גם מציין שלאחר מכן הנתבע פיתח מערכת יחסים עם עובדת אחרת, לאחר שהתגרש, ועל מערכת יחסים זו דיווח לממונים עליו, עבר לגור עם העובדת ונולד להם יחד בן, וזה מעיד על כך שעם התובעת היתה מערכת שונה כי לא דיווח.

 

השופטת וירט לבנה הולכת צעד אחד הלאה ושואלת מה קורה אם הקשר היה ביוזמת האשה, או אם היה אפילו "פיתוי"? להלן, וכסיכום למאמר זה, יובאו דבריה בפסק הדין שיש בהם כדי להגדיר את מסגרתם של ניצול יחסי מרות בעבודה, ניצול אותו ביקש החוק למניעת הטרדה מינית למנוע ולהוקיע:

 

כאמור, רצון והסכמה חופשיים שלא במסגרת יחסי עבודה אינם מתיישבים עם רצון והסכמה הנובעים מניצולה של מרות ביחסי עבודה, וניתן לומר שבינם ובין רצון כן ואמיתי אין דבר.

בבחינת טענה הבאה מפיו של ממונה בדבר "פיתוי" מצידה של עובדת, יש ליתן את הדעת לפן נוסף, מן ההיבט החברתי.

מעמדו של אדם במערכת חברתית מסוימת משמש, בדרך כלל, כמרכיב מפתח לזהותו החברתית באותה סביבה. מעמדו נקבע, לרוב, ביחס לאחרים וכרוך בשורה של חובות, זכויות וציפיות אשר ינחו את התנהגותו באותה סביבה. כך בכל סביבה, וכך גם בסביבת עבודה בה משמשים אנשים בעמדות כח שונות, כמו עובדים, ממונים, מנהלים ועוד.

לעתים, נלווים למעמדו של אדם בסביבה - יוקרה ומשאבים חברתיים מסויימים, כגון סמכות, השפעה וכסף. כך, למשל, לגבי ממונה או בעל מרות, אשר בידיו הכח להשפיע, ואף לשנות את מעמדם של עובדים הכפופים למרותו.

בעניין זה, יש להניח שביצוע תפקידו של עובד והתנהגותו בסביבת העבודה תיעשה בקשר ישיר לאלמנטים המשמשים בסביבה זו.

סביבת עבודה הינה רוויית אלמנטים כמו מעמד, כוח שררה, השפעה ותלות. לפיכך, אך טבעי הוא, שכל אלו ישפיעו על התנהגותו של עובד, ועל כן יש לבחון את התנהגותו כקשורה בקשר ישיר לסביבת העבודה, על כל מרכיביה.

   ובהתאמה, לא ניתן ליתן פירוש זהה למחמאה מצידה של עובדת למי שהינו ממונה עליה, ולאותה מחמאה מצידה של אישה בסביבה חברתית אחרת, המנוטרלת מאלמנטים של מעמד, כח והשפעה. אותו פירוש לא יינתן אף לאותה מחמאה בין עמיתים באותו מקום עבודה, מקום בו אין יחסי מרות.

 

כך ביחס לחיוך, מחמאה או אף יוזמה מצידה של עובדת, וקל וחומר כאשר מדובר בקיומם של יחסי מין בין עובדת לממונה עליה. בנסיבות אלו, יש להניח בסבירות גבוהה שהאלמנטים של מעמד, כח, יכולת ההשפעה והתלות בממונה היוו משקל כבד בהיענות של העובדת לממונה. זאת, מעבר למרכיבים אחרים המובילים להתפתחות יחסים מעין אלו בכל סביבה אחרת.

             

לפי האמור לעיל, ברורה הדרישה הנורמטיבית הגבוהה הנדרשת מבעל מרות, הבוחר להיכנס למערכת יחסים אינטימית עם עובדת הסרה למרותו.
ישקול הממונה את צעדיו, וככל שזיהה יוזמה או "פיתוי" מצידה של עובדת, אשר קשורות קשר ישיר להיותו בעל היכולת לשמר או להיטיב את מעמדה של אותה עובדת – הרי שהאחריות להימנע ממגע מיני עמה מוטלת עליו. שכן, הבחירה להיענות ל"פיתוי" בנסיבות מעין אלו, היא היא ניצול יחסי המרות שיש לו כלפיה.

זאת, כל זמן שאין בידיו של אותו ממונה להעיד על סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת יחסים עם עובדת הכפופה למרותו. שכן, כאשר בבסיס מערכת היחסים היו עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים, או אז תופרך טענה בדבר "ניצול יחסי מרות". "עניין אמיתי ורצון מוסכם של שניים" יכול שיוכחו בדרכים שונות, ובין היתר, במקום בו "הרומן" המתפתח איננו מוגבל למסגרת העבודה בלבד, או ליחסי מין מזדמנים במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה.

למותר לציין, שגם במצב דברים שכזה, תהא מוטלת על הממונה החובה לדווח במקום העבודה על מערכת היחסים.

 

 

  הבהרה:

המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא. הקורא נדרש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.

 

 

 התעניינתם? שתפו בפייסבוק!