מאמר- חודש המאבק באלימות כלפי נשים- נובמבר 2015

מאתאילאיל קומיי-דרורעו"ד

התאריך ה-25 לנובמבר נקבע כיום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים. נראה כי האלימות כלפי נשים פושה וקיימת בכל רובד של חיינו. לציון חודש המאבק באלימות, אנו מבקשות לבחון בחינה מגדרית את פסקי הדין שניתנו במהלך חודש זה, ולהביא לעיונכם/ן את היקף תופעת האלימות כלפי נשים, כפי שעולה מפסקי הדין.

בדרך כלל כשמדברים על אלימות כלפי נשים, מדברים ומזכירים את מקרי האלימות של גברים כלפי נשותיהם. אולם חשוב לציין, כי אלימות המכוונת כלפי נשים חוצה מגזרים, גילאים, קשרי היכרות ומרחבים. נשים חוות אלימות ואלימות מינית בפרט בכל מקום- במשפחה (על ידי אחיהן, בני זוגן, אביהן ואף הסבים שלהן), בזמן נסיעה במונית, על ידי שכן או סתם עובר אורח ברחוב. נתנצל בפני הקוראות והקוראים על התיאורים הקשים, אותם צמצמנו במידת האפשר, אולם יש בהם כדי לתאר את מצבן של הנשים במרחב הציבורי והאישי בימים אלו.

במסגרת המרחב הציבורי, ניתנו מספר החלטות הנוגעות לאלימות גברים כלפי נשים, ללא קשר משפחתי אליהם. למשל, גבר הגיע זועם לדירת שכנתו, השמיע דברים תוקפניים כלפיה וכעס נוכח רצונה לסגור את דלת ביתה. האיש טרק את הדלת על אצבעה שנמחצה ונשברה, והאשה נאלצה לעבור ניתוח. הוא הורשע בעבירה של גרימת חבלה חמורה, טרם נגזר עונשו.

בנוסף, ניתנו שלושה פסקי דין בערעורים על עבירות מין שנעשו על ידי גברים שלא הכירו את המתלוננות. בהם רועי שייניס שפגש אשה באמצעות אתר הכרויות באינטרנט, והציג עצמו בכזב כעורך דין שהגיע מארה"ב ומחפש קשר רציני. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו פה אחד בעבירות אינוס ומעשה סדום- כל אלה נעשו כשבנה בן התשע נמצא בחדר הסמוך. בית המשפט המחוזי גזר עליו 5 שנים מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת, והערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה פה אחד. מקרה נוסף- עאמד רביעא, נהג מונית, אשר אנס "אינוס אצבעות" נוסעת שיכורה שישנה במוניתו ואז כשהיתה ערה אבל העמידה פני ישנה המשיך חשף את איבר מינו, בהמשך ניסה להניח את ידה על איבר מינו מעל מכנסיו ואף נישק את שדיה. ערעורו התקבל חלקית- משנקבע שהיתה ערה בזמן ביצוע המעשים המגונים, הופחת עונשו מ48 חודשי מאסר ל-40 חודשי מאסר, זאת בנוסף לעונש מאסר על תנאי ופיצוי בסך 10,000 ₪ למתלוננת. בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון, הוקל עונשו של צעיר שפגע מינית כשהיה בן 16.5 באשה לקוית שמיעה ודיבור. המשנה לנשיאה א' רובינשטיין תיאר את הדברים:

"לפנינו פרשה קשה וההכרעה בה קשה, מדירת שינה, בחינת "אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי" (בבלי ברכות ס"א, א'). קטין בן 16 ושמונה חודשים (כיום בגיר) פגע מינית באישון לילה באשה לקוית שמיעה ודיבור בת מעל 30, כשיצאה מדירתה לעשן (17.2.13). המעשה, שכלל אונס ומעשה סדום בנסיבות מחמירות, בנוסף לגניבת טלפון נייד, היה מכוער ומרושע, ומתוך כבוד הבריות לא נתאר את פרטי כתב האישום."

מצד אחד ראה לנגד עיניו את גילו הצעיר של הנאשם ואת שיקולי השיקום ומצד שני ניצבה לנגד עיניו דמותה של המתלוננת, הטלטלה הנוראה שעברה וסבלה שאינו מרפה. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון ובהמשך הביע חרטה כנה, לקח אחריות והתמסר להליכי טיפול ושיקום. על כן, הפחית בית המשפט מעונשו של הצעיר וקבע את עונשו על 22 חודשי מאסר בנוסף למאסר על תנאי ופיצוי המתלוננת על סך 30,000 ₪.

בחודש האחרון ניתנו מספר החלטות הנוגעות לאלימות במשפחה, ביניהן הוטלו ששה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי (גזר הדין היה בצירוף תיק נוסף הו הורשע על עבירות סמים) על גבר שפנה לאשתו כשהוא אוחז בסכין והורה לה ללכת איתו לממ"ד ובמקרה אחר השליך לעברה סירים וקסדה שלא פגעו בה. במקרה נוסף, גבר הורשע בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג ונגזרו עליו שלושה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לאחר שבמהלך ויכוח בין בני הזוג, אל מול ילדיהם הקטינים, תפס הנאשם את אשתו בידיו, הפילה ארצה והכה אותה בראשה. המתלוננת יצאה מהבית, אולם הנאשם רדף אחריה, תפס אותה בכוח בזרועה והשיבה אל ביתם תוך שהוא צועק עליה ומקלל אותה. מיותר לציין, כי אלימות במשפחה חלה גם על בני זוג גרושים, כך למשל הוטלו על גבר 3 חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי לאחר שלמרות שנאסר עליו ליצור קשר עם גרושתו, התקשר אליה ואיים על אביה באוזניה.

ניתנו גם מספר החלטות הנוגעות לאלימות מינית במשפחה. בערר על הארכת מעצר דן בית המשפט העליון בהארכת מעצר של גבר אשר לפי כתב האישום שהוגש נגדו במשך כ-25 שנות נישואיו עם המתלוננת, נהג לבצע בה מעשי אינוס, סדום ומעשים מגונים, בניגוד להסכמתה; היה מכה אותה באמצעות ידיו בסטירות, באגרופים ובצביטות; נהג לאיים עליה, כי יפגע בה אם לא תיענה לדרישותיו; השפיל אותה; וביזה את כבודה. הערר נדחה, והנאשם נותר במעצר עד תום ההליכים. בערר אחר, שהגישה המדינה, דן בית המשפט העליון במקרה בו סב פגע מינית בנכדתו במשך כשבע שנים בארועים שונים ובצורות שונות. הסב, המגדיר עצמו חרדי, ביקש לצאת להתפלל בבית הכנסת הסמוך מספר תפילות ביום, ובית המשפט המחוזי איפשר לו הקלות אלו בתנאי המעצר. המדינה עררה על כך, ובית המשפט העליון ביטל את ההיתר לצאת לתפילות בימי חול בבית הכנסת הסמוך. עוד קבעה השופטת ד' ברק-ארז בהחלטתה:

"לא פחות חשוב מכך: הרחבה זו אף תעביר מסר בעייתי לקורבן העבירה בתקופה רגישה זו מבחינתה. כבר נפסק כי בהחלטות הנוגעות למעצר בעבירות מן הסוג שבפני, קרי עבירות מין במשפחה, ולא כל שכן כשאלו נעשו בקטינות, ראוי כי בית המשפט ייחס משקל גבוה לצורך להגן על מתלוננות, אשר עלולות להיות נתונות למצוקה נפשית קשה ביותר, וכך בפרט בטרם העידו בבית המשפט... בשים לב לטענות המדינה דומה שניתן לומר – במלוא הזהירות – כי החשש באשר למצוקתה של המתלוננת במקרה זה אינו רק משוער, ונלמד למעשה אף מדברי אמה. בשולי הדברים אוסיף, כי המידע שנמסר באשר למצוקה שבה שרויה לכאורה המתלוננת מעורר דאגה, וחזקה על המדינה כי תפעל לבירור עניין זה."

הוארך בתשעים ימים מעצרו של גבר שהוגש נגדו כתב אישום הכולל חמישה אישומים שעניינם עבירות מין ואלימות שביצע באחותו, הצעירה ממנו בכעשר שנים, והיא קטינה. הקטינה התארסה ואף התחתנה (ולאחר חודשים ספורים התגרשה) ואף ניסתה להתאבד בתקופת התרחשות האישומים. לאחר שהתלוננה הקטינה במשטרה, חזרה בה מתלונתה. בית המשפט העליון מתייחס להשפעת המשפחה על הקטינה בכל הנוגע לזה. השופטת ד' ברק-ארז מתייחסת לתצורה נוספת של אלימות כלפי נשים הבאה לידי ביטוי בנישואי קטינות ומציינת בסוף ההחלטה:

"בשולי הדברים, אוסיף כי ללא קשר לאישומים שיתבררו במשפט, יש לתמוה על נישואיה של המתלוננת בגיל צעיר ביותר, באופן שמעורר שאלות מהיבטו של חוק גיל הנישואין, התש"י-1950."

דוגמאות אלו, אשר לוקטו מפסקי דין מחודש נובמבר בלבד, מצביעות על המציאות בה חיות הנשים במדינת ישראל, על הרבדים השונים בהם האלימות משפיעה על נשים וכל זה כפי שמשתקף מפסקי הדין ומההחלטות השונות. חשוב לציין, כי בחלק לא קטן מההחלטות המצוינות לעיל פסקו שופטות, ונשים רבות היו חלק מההליכים ומהתהליכים, אם בהליך השיקום והטיפול ואם בהליך הפלילי עצמו. אנחנו תקווה, כי תחושת האלימות תפחת, ונזכה כולנו להרגיש בטוחות בחיי היום יום שלנו.

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.