הצעת חוק חשובה הונחה השבוע על שולחן הכנסת, והיא מובאת להלן במלואה:
 

הכנסת השמונה-עשרה

 

הצעת חוק של חברות הכנסת                אורית זוארץ

                                                            ציפי חוטובלי

                                                                                   

                                                           פ/2144/18                              

 

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התש"ע–2010

הוספת סעיף 84ב

1.

בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא:

 

 

"פגיעה מינית בעבודה

84ב.

פגיעה מינית בעובד  שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו רואים אותה כפגיעה בעבודה."

תיקון סעיף 296

2.

בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי "לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור" יבוא "ולגבי גמלה בעילה לפי סעיף 84ב – 36 חודשים;"

דברי הסבר

התיקון המוצע הינו בהגדרת פגיעה בעבודה בפרק ה סימן ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, על ידי הגדרת "פגיעה מינית" בעבודה וקביעתה כפגיעה נפרדת ועצמאית. התיקון בא להגן על הערכים המוכרים בזכויות היסוד של האדם: כבוד האדם, פרטיותו, חירותו ,שוויון בין המינים וקידום זכויות העובדים בישראל. ערכים אלה יהיו נר לרגליו של בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק המוצעות. פגיעה מינית לא רק פוגעת בכבודו העצמי והחברתי של הנפגע, אלא פוגעת בכבודו בעצם ההתעלמות של הפוגע מרצונו החופשי של הנפגע, ולמעשה שוללת את זכותו הבלעדית לגופו ומיניותו. פגיעה שכזו משפילה ומבזה וחותרת תחת האוטונומיה שכל אדם באשר הוא, זכאי לה. מטרת התיקון היא להגן על העובד/ת ולאפשר ביטחון סוציאלי לנפגע, במקרה בו נגרם נזק ובמצב בו אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה.

בחוק הביטוח הלאומי, קיימות חזקות מרבות לעניין הכרה בתאונת עבודה כתוצאה מנזקים שונים. כך למשל, פגיעות גב, שמע ואף בקע מפשעתי מוכרים כפגיעה בעבודה לצרכי קבלת גמלה מהביטוח הלאומי. בדיוק כפי שקיימות חזקות אילו לעניין הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה, כך יש להקדיש בחוק הוראה מפורשת לעניין ההכרה בפגיעה מינית בעבודה.

בנוסף, עד היום נקט המוסד לביטוח-לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה לרוב משולמים בגין פגיעות פיסיות שהתרחשו במקום העבודה. עם זאת, הוכרו לא פעם סוגים מסוימים של תאונות עבודה שאינן נופלות בגדר פגיעה פיסית ישירה. כך למשל, ד"ר ישראל גלעד ועמירם סבר הציעו במאמרם "אוטם שריר הלב כתאונת עבודה", שאוטם שריר הלב יחשב כתאונת עבודה על-אף שמדובר בהליך פיסי מורכב האורך שנים להתהוותו. לעצם העניין, המוסד לביטוח לאומי כבר הכיר בתביעתה של עובדת, אשר נאנסה על ידי מעבידה, ואף שולמה לה קצבת נכות  עם זאת, למוסד לביטוח לאומי אין מדיניות סדורה בנושא או הנחיות פנימיות לבחינת הציבור הרחב ו/או לביקורת מנהלית. לפיכך, יש מקום לקבוע בחוק מפורש את מדיניות המוסד על מנת לאפשר שקיפות לציבור ובקרה על פעילות המוסד.

תיקון סעיף 84ב – הסעיף המוצע קובע כי פגיעה מינית שנעשתה במסגרת יחסי העבודה, כלומר תוך כדי עבודה ועקב העבודה יראו אותה כתאונת עבודה.

תיקון סעיף 296 – התיקון בסעיף זה מאריך את תקופת ההתיישנות לעניין הפגיעה המינית בלבד ל- 36 חודשים.  מטרת הארכת תקופת ההתיישנות, מ-12 חודשים ל-36 חודשים, היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית והגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. בנוסף, ייתכן והנזק הנפשי שנגרם לנפגע יצטבר ועילת התביעה תתגבש מספר שנים לאחר האירוע המזיק.

תחולת החוק עצמאים – עצמאי/ת שבמסגרת עבודתם נפגעו מינית באופן המוביל לנזק, יהיו זכאים גם כן לקבלת הגמלה אף אם הפוגע הינו לקוח, ספק וכדומה. חזקת הסיבתיות לא תחול גם כשמדובר בתאונה שאירעה לעובד עצמאי.  לפיכך, על העובד העצמאי יהא להוכיח את קיומו של הנזק שנגרם גם תוך כדי העבודה וגם עקב העבודה.

מהגרי עבודה – במידה והנפגע הינו עובד זר, בין אם שוהה כדין ובין אם לאו, זכאי יהיה לקבלת הגמלה מהמוסד זאת אף אם מעבידו לא ביטח אותו. חשוב לציין שחוק העונשין אינו מבחין בין אזרחי המדינה לבין זרים ועל כל תלונה בגין עבירת מין נבחנת ומטופלת לפי החוק. כלומר, אין לעצור זר בין אם שוהה חוקי בארץ ובין אם לאו, שמגיע לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה, אם העבירה היחידה שנחשד בה היא שהות בלתי חוקית. הנחיה זו נועדה לעודד עובדים זרים להתלונן על עבירות שבוצעו נגדם.

חיילים וחיילות בשירות פעיל בצה"ל- חייל בצה"ל יוכל להגיש תביעה לקצין התמלוגים של משרד הביטחון מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970, באם יוכח נזק כאמור.

סוגיית תקציב הגמלה- המוסד לביטוח לאומי יהא זכאי להפעלת מנגנון שיפוי במידה ונפגע יוכר לצרכי גמלת דמי פגיעה. באפשרות המוסד לפנות למעסיק לקבלת החזר כספי.

שמירת תרופות- אין בכל האמור לעיל כדי לשלול מנפגע עבודה קבלת כל תרופה אזרחית נוספת. זאת הואיל ומדובר בדמי פגיעה המבקשים לענות על צורך ספציפי בעילה ספציפית בקיומו של נזק. במקביל, תעמוד לרשות הנפגע האפשרות להגיש תביעה אזרחית ללא הוכחת נזק לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, או בקיומו של נזק- תביעה נזיקית אזרחית מכוח דיני הנזיקין.

חריג לעניין זה הוא מצב בו הפוגע הינו המעביד של הנפגע, אז לא יוכל הנפגע ליהנות מכפל פיצוי ועליו יהיה לבחור בנתיב תביעה אחד. זאת משום אפשרות הפעלת מנגנון השיפוי על ידי המוסד לביטוח לאומי, כך שלא יווצר מצב שהפיצוי הכפול ישולם מכיס אחד – המעביד הפוגע.

הצעת החוק נוסחה על ידי הקליניקה לקידום זכויות נשים, המכללה למנהל ובסיוע האגף לקידום מעמד האישה בויצו.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת גדעון סער, זהבה גלאון ושלי יחימוביץ' (פ/3848/17).

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/231/18).

 

 

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' באדר התש"ע – 22.2.10

 

 



[1] ס"ח התשס"ד, עמ' 45.

 

 

 __________________________________________________________________________

 

 

עם פרסום הדברים, ביקש עו"ד מאק, העוסק בתחום הביטוח הלאומי, להבהיר כי אף לפי החוק הנוהג כיום מכיר הביטוח הלאומי בפגיעות מיניות בעבודה כתאונת עבודה. הדברים מפורטים אף באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.