הכנסת השמונה-עשרה

 

הצעת חוק של  חברת הכנסת                אורית זוארץ

                                                                                   

                                                           פ/2540/18                              

הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – נקיטת אמצעים למניעת הטרדה מינית במקומות ציבוריים), התש"ע–2010

 

הוספת סעיף 7א

1.

בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998[1], אחרי סעיף 7 יבוא:

 

 

"נקיטת אמצעים למניעת הטרדה מינית במקומות ציבוריים

7א.

(א)      מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת שירות ציבורי לרבות שירותי תחבורה ציבורית, חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במהלך השימוש בשירות הציבורי או במהלך השהות במקום הציבורי שהוא מפעיל, לרבות:

 

 

 

 

 

 

 

(1)       קביעת מודעה שבה יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות, ויפורטו  בה דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית; המודעה תפורסם במקום בולט לעין;

 

 

 

 

 

 

 

(2)       פנייה למטריד לכאורה, על פי בקשת המתלונן, בדרישה לזהות עצמו ולמסור את כתובתו על ידי תעודה מתאימה, לשם הגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות, בהתאם לסמכויות מפעילי השירות או המקום הקבועות בחוק או לפיו.

 

 

 

 

 

 

(ב)       מי שעיסוקו בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת שירות ציבורי שלא מילא את חובותיו לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(2) יהיה אחראי לעוולה אזרחית לפי סעיף 6.

 

 

 

 

 

 

(ג)       לעניין סעיף זה, "מקום ציבורי", "מי שעיסוקו" – כהגדרתם בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2002[2]; "שירותי תחבורה ציבורית" – אוטובוסים ורכבות המיועדים לשימוש הציבור."

דברי  הסבר

אחת ממטרות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, היא להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה של הטרדה מינית, תוך חינוכו של הציבור הרחב לכיבוד הזולת.

במלאת שלוש שנים לחקיקת החוק, ערכה הרשות לקידום מעמד האישה סקר בקרב נשים וגברים בנושא מודעות לחוק למניעת הטרדה מינית ומידת יישומו. ממצאי הסקר הצביעו על חוסר מודעות בקרב מרבית הגברים שהשתתפו בסקר לתופעת ההטרדות המיניות בתחבורה הציבורית ובמקומות בילוי. לעומתם, הנשים שהשתתפו בסקר ציינו את שירותי התחבורה הציבורית ואת מקומות הבילוי כמקומות מועדים להטרדה מינית.

מטרת הצעת החוק להעלות את המודעות בקרב נשים וגברים כאחד להטרדות מיניות המתבצעות בתחבורה הציבורית ובמקומות הבילוי, ולתת כלים להגברת האכיפה בתחום. על פי הצעת חוק זו יוכל ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית וציבור המבלים במקומות הבילוי להיעזר בנהגים ובבעלי מקומות הבילוי על מנת לקבל את פרטי המטריד הדרושים לשם הגשת תלונה במשטרה; כמו כן יפורסמו במקומות אלה ההוראות העיקריות בחוק, לרבות רשימת ההתנהגויות האסורות על פיו, וכן הסבר על הדרך להגשת תלונה בעניין.

 

 

 

 

---------------------------------

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים

והונחה על שולחן הכנסת ביום

ח' באב התש"ע – 19.7.10

 

 

 

 

 

 



[1] ס"ח התשנ"ח, עמ' 166.

[2] ס"ח התשס"א, עמ' 58.