לראשונה- ניתוח מגדרי של תקציבי משרדי הממשלה

מאת: אילאיל קומיי-דרור, עו"ד וקרן בר יהודה, עו"ד

בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2084 מיום 7.10.2014 שעניינה "אימוץ המלצות הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה בישראל" בוצע ניתוח מגדרי של הצעת התקציב של משרדי הממשלה לראשונה. ניתוח זה חולש על כלל משרדי הממשלה, גדולים וקטנים כאחד, על ניתוח מגדרי של הצעת התקציב ועל ניתוח מגדרי של המועסקים והמועסקות במשרד.

הדוח של משרדי הממשלה פורסם בנובמבר 2014, הודות לפעילות של חברות הכנסת ד"ר עליזה לביא (יש עתיד)- יו"ר הועדה לקידום מעמד האשה, ומרב מיכאלי (עבודה) ומרכז אדוה שדאג לעבודת הכנה נרחבת בנושא.

שר האוצר, יאיר לפיד, מינה את יעל מבורך לעמוד בראש הוועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה ומפרי עטה של הוועדה יצא דוח מפורט זה.

הדוח כולל נתונים מעניינים מכלל משרדי הממשלה, היוצרים פילוח מגדרי בתחומים שונים- שכר, הקצאת משאבים ונתוני העסקה בצד נתונים מקצועיים מתחום עיסוקו של כל משרד. להלן יובאו מספר נתונים מעניינים מתוך הדוח.

 

על פי הנתונים שהציג משרד החוץ עולה כי אחוז הנשים המועסקות על ידי משרד החוץ נמוך בהרבה ממספרם של הגברים, בניגוד לאחוזי הנשים המועסקות על ידי משרד החינוך המהווים יותר מ69% בכל אחד משלבי החינוך. מענין לציין, כי שיעור החוקרות ביחס לחוקרים נוטה לטובת החוקרים. עם זאת, בהשוואה בין שיעורי הזכייה של חוקרות לעומת חוקרים לקבלת מענקי מחקר בתחום אקדמי הינו יחסית דומה.

לפי נתוני משרד החינוך, 62% מסך מקבלי המלגות הן נשים לעומת 38% גברים, אולם בבדיקת סך המחקרים הקיימים בשנת 2013 שמומנו באמצעות המשרד, רק כ-19 אחוזים מהחוקרים המובילים עצמאית את מחקרם הן נשים לעומת 81 אחוזים חוקרים גברים. אחוזים דומים עולים מנתוני משרד הכלכלה בנוגע לבתי ספר לנוער בחלוקה מגדרית, שם 83% מתלמידי בתי ספר לנוער של משרד הכלכלה הם בנים.

משרד החינוך מציג נתונים בדבר הצלחתם של בנים ובנות בבחינות הבגרות, שם מוצג יתרון בולט לתלמידות בנות.


פערים בהשכלה לטובת בנות ממשיכים גם בשלב הלימודים האקדמאיים והתארים המתקדמים, אולם כחברי סגל במוסדות האקדמיים רואים יתרון בולט לגברים.

 

משרד הכלכלה מתייחס לדוח ועדת ההיגוי הבינמשרדית שהצביע על הפערים הקיימים בתעסוקת נשים בתחום ההייטק  והמליץ על דרכים לטיפול בפערים. לדברי משרד הכלכלה ניכר כי חלק גדול מהפערים מקורם עוד במערכת החינוך והשאיפה להגברת שיעור הנשים בתעשייה עתירת הידע צריכה להתחיל שם: "ברור כי בכדי לשנות מגמה זו, יש לפעול בגילאים צעירים, לעודד ילדות ונערות הנמשכות לתחום ללמוד ולהשתתף, ולמנוע את ירידת העניין של בנות בתחומים אלו, המתרחשת, לפי המחקרים, בגילאי 8-12.."

מנתוני הלמ"ס עולה כי 50% מהנשים ביקרו בהצגה או במופע אחר בשנת 2012 לעומת 43% מהגברים. משרד התרבות והספורט מציין כי נתונים מסוג זה יכולים לשמש לצורך ניתוח מגדרי ראשוני של תמיכת המדינה בפעילויות התרבות. לדוגמא, מהנתון המופיע לעיל עולה כי באוכלוסיית המבקרים בהצגות יש רוב נשי ועל כן ניתן להניח כי תמיכת המדינה בתיאטראות היא תקציב אשר נשים נהנות ממנו יותר מגברים וזאת עד שיתקבלו נתוני אוכלוסייה מפורטים תיאטראות עצמם. כך גם עולה מנתוני משרד התחבורה שמציין כי יותר נשים משתמשות בתחבורה ציבורית, ולכן הן הנהנות העיקריות מהגדלת התקציבים לסבסוד התחבורה הציבורית בשנים האחרונות.

המוסד לביטוח לאומי בחן, באומדן, את פילוח הקצבאות מבחינה מגדרית ומשרד הבינוי והשיכון בחן את ההתפלגות המגדרית של היקף הסיוע בשכר דירה.

על פי הנתונים שהציגו רשויות המיסים, בעוד שמועסקים על ידי רשויות המיסים מספר כמעט שווה של נשים וגברים, הרי שמספרן בהנהלה הבכירה הינו זעום.

נתוני העסקה ברשויות המס:


משרד המשפטים בחן את הזהות המגדרית של עורכי הדין העובדים בשירותו ונושאי משרה שיפוטית במערכת בתי המשפט לפי מגדר והתפלגות תיקים בחתך מגדרי בבתי הדין הרבניים. כך גם תאום הפעולות בשטחים, משרד התקשורת ומשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. בדומה, נבחנו תקציבי השכר בחלק ממשרדי הממשלה, מהרשויות השונות, בבית הנשיא ובמשרד ראש הממשלה.