סקירות פסיקה חדשה- נפגעי עבירה- תביעה אזרחית נגררת לפלילי- ספטמבר 2015

מאתאילאיל קומיי-דרורעו"ד

פסק דין בעניין תביעה אזרחית נגררת להרשעה בביצוע עבירות מין ואלימות במשפחה והמסמכים הנדרשים בכדי לקבוע נזק בלתי ממוני בנפגעות

בית המשפט העליון (כב' השופט ח' מלצר, אליו הצטרפו כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין וכב' השופט ס' ג'ובראן) דחה, ביום 20.9.2015, את ערעורו של פלוני (שנפטר במהלך הליך הערעור) בנוגע להחלטת בית משפט מחוזי לפיו עליו לפצות את שתי המשיבות בסכום של 500,000 ₪ כל אחת, במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעתו בביצוע עבירות מין ואלימות שונות במשיבות.

המערער נישא לאשה גרושה שלה היו שתי בנות מנישואיה הקודמים- הן המשיבות. בשנת 2003 הוגש כתב אישום נגד המערער על מעשיו במשך 14 שנים שכוונו כלפי אשתו, שתי הבנות ושלושת בנותיו שנולדו לו ולאשתו. בהמשך הורשע המערער באינוסה של המשיבה 1 מספר רב של פעמים ובעשיית מעשים מגונים בה ובנוגע למשיבה 2 הורשע במעשה מגונה בפני קטין בן משפחה ובהתעללות בקטין חסר ישע וזוכה מחמת הספק מעבירות אחרות שיוחסו לו ביחס אליה ונגזרו עליו לרצות 18 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. בנוסף, חויב המערער לפצות את המשיבות בסכומים של 40,000 ₪ למשיבה 1 ו- 10,000 ₪ למשיבה 2.

פסק הדין בראשיתו מתאר את סיפור חייהן הקשה של האחיות, המשיבות, בהן התעללות קשה וחיים תחת משטר טרור מצד המערער שתפקד כאביהן במסגרת המשפחה הנוגע בכל תחומי חייהן, המלווה בפגיעה בהן, בהתעללות ובצעקות ובתקופות בהן היו חשופות לאיומים של המערער כלפי אמן וכלפיהן, עד כדי קיום יחסי מין "בהסכמה" עם המשיבה 1. אישיותן של המשיבות עוצבה לאורך השנים הקשות הללו, והן מתארות מסכת חיים קשה עד היום, עם השלכות לחייהן המקצועיים, לתפיסת העצמיות שלהן ולאי היכולת שלהן לחיות חיים נורמטיבים וחיוביים. 

לאחר שפסק הדין הפלילי הפך לחלוט- הגישו המשיבות לבית המשפט המחוזי תביעה אזרחית נגררת להרשעת המערער בפלילים על ידי באת כוחן- עוה"ד ורד פרי. בתביעתן תבעו פיצוי בגין נזקי גוף וטענו כי "נותרה להן נכות לצמיתות בתחום הנפשי, כפי שעולה מהתסקיר". בית המשפט המחוזי קבע "כי הימנעותן של המשיבות מלהביא ראיות נוספות על ממצאיה ומסקנותיה של הכרעת הדין הפלילית- מקשה, אמנם, על קביעת הפיצויים למשיבות, אך בית המשפט איננו יכול לעצום את עיניו לנוכח הנזק הלא ממוני שוודאי נגרם להן, אשר טבוע במעשים שבהם הורשע המערער, ומטבעו הוא קשה להוכחה", וקבע כי מספיק לקרוא את תסקיר נפגעי העבירה כדי לקבוע שהמערער הסב למשיבות כאב וסבל. נוכח כל זאת, פסק בית המשפט המחוזי למשיבות פיצוי בסכום של 500,000 ₪ לכל אחת מהן ובהוצאות המשיבות ובשכר טרחת עורכי דינן.

בית המשפט העליון קבע כי "בתובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילית רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים שבגינם הוגשה נגדו התובענה – הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי נוכח הממצאים שנקבעו במשפט הפלילי... מבחינת סדרי הדין ודרכי ההוכחה של הנזק- תביעה נגררת נדונה כתובענה אזרחית רגילה.. משמעות קביעה זו הינה כי התובענה הנגררת כפופה לכללים החלים ברגיל על תובענות נזיקיות... [ו]תובענות אזרחיות כספיות". לכן, לא התערב בית המשפט העליון בקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה לא ניתן לפסוק פיצוי בעד "נזק מיוחד", אבל די בממצאים ובמסקנות הכרעת הדין כדי לפסוק נזק כללי ולא ממוני. עם זאת, ולמעלה מן הצורך, התייחס כבוד השופט ח' מלצר למשמעות הראייתית של תסקיר נפגעי עבירה, והשאיר את סוגית "מעמדו" של עורך התסקיר ככזה שעשוי לעלות לצורך זה כדי מעמדו של כמעין עד "מומחה" בצריך עיון עד שיעלה מקרה מתאים שתידרש בו הכרעה פרטנית בנושא.

בית המשפט העליון מתייחס למיעוט התובענות האזרחיות הנגררות המוגשות על ידי נפגעות עבירות מין- שאיננה תובענה נזיקית רגילה ושגרתית. "על אף שהוראות הפקודה המכירות בקבילות פסק דין בפלילים בהליך האזרחי מצויות עמנו כבר קרוב לארבעים שנה- נדירות הן יחסית התביעות האזרחיות המוגשות מצדן של קורבנות עבירת מין כנגד תוקפיהן... יש איפוא להכיר בקושי הטמון בעצם הגשתה של תביעה מעין זו- ולאפשר לקורבנות של עבירות מין, שהינן מהבזויות בעבירות המצויות בספר החוקים שלנו, לעשות שימוש בכלים הראייתיים שהמחוקק העמיד לרשותן, כדי לתבוע את נזקיהן ממי שהורשע בדין בפגיעה בהן" (ההדגשה במקור).

בסופו של עניין, קבע בית המשפט העליון כי צדק בית המשפט המחוזי משפסק נזק לא ממוני בהישען על הכרעת הדין בלבד.

פסק הדין מעניק, לראשונה בפסיקה, מעמד בהליך פסיקת פיצוי אזרחי לתסקיר קורבן העבירה שנערך בהליך הפלילי. תסקיר קורבן העבירה נערך במסגרת ההליך הפלילי, על חשבון המדינה ובמימונה, והוא לרוב נותר חסוי מעיני נפגע העבירה. הכרה בתסקיר כ"חוות דעת" בעניין נפגע העבירה לשם פסיקת פיצויים, חוסכת את הצורך של נפגע עבירה לממן חוות דעת יקרה, ומשנחשף בית המשפט בהליך הפלילי לתסקיר, ללא עוררין על הנאמר בו, בהליך האזרחי, כשמדובר על מאזן הסתברויות ולא על שאלת הספק הסביר, מעמד התסקיר צריך להיוותר בעינו, כך אין צורך להעיד עדות מומחה, ואין צורך לסתור את הנאמר בתסקיר. יש חשיבות רבה לחשיפת המתלונן לנכתב עליו בתסקיר קורבן עבירה, מעבר לזכותו לדעת את הנאמר עליו. יש מקום לדון בשאלה ולתת על כך את הדעת בתביעות אזרחיות נגררות להליך פלילי, אולם גם בתביעות אזרחיות המוגשות לאחר שנכתב תסקיר קורבן עבירה בהליך הפלילי ולא כחלק מתביעה נגררת.

את המשיבות ייצגה עוה"ד ורד פרי, ואנו מברכות אותה על פסק דין חשוב זה.

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.