מאמר- הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה)- דצמבר 2015

מאתאילאיל קומיי-דרורעו"ד

ביום 16.11.2015 התפרסמה הצעת חוק הממשלה- הצעת חוק העונשין (תיקון 124) (עבירות המתה), התשע"ו-2015. הצעת החוק התפרסמה לאחר תהליך חשיבה ארוך שהתנהל במטרה להוביל רפורמה בכל הנוגע לעבירות המתה. משרדנו מלווה נפגעי עבירות המתה לפי חוק הסיוע המשפטי ובליווי מרכז סנ"ה, ונראה כי הצעת חוק זו, אם תתקבל, תעלה מספר שאלות בכל הנוגע לזכויות נפגעי עבירות המתה בישראל. להלן סקירה קצרה של הצעת החוק ודברי ההסבר לה כפי שהונחו על שולחן הכנסת.

הצעת החוק, המתפרשת על כ-20 עמודים, הינה תולדה של צוות שהוסמך בשנת 2009 לבחון את נושא עבירות ההמתה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר. עבירות ההמתה קבועות היום בפרק י' לחוק העונשין, והעבירות המרכזיות בו הן עבירת הרצח, עבירת ההריגה והעבירה של גרימת מוות ברשלנות. נוסחן של עבירות ההמתה הקבועות היום בחוק, מקורו בפקודת החוק הפלילי מתקופת המנדט בשנות ה-30 של המאה הקודמת. נוסח זה אומץ לחוק העונשין בלא תיקונים מהותיים, עם חקיקת החוק בשנת 1977.

למרות מעמדן המרכזי של עבירות ההמתה, נוסחן לא שונה מהותית לאורך השנים ונותר מדרג בעייתי של עבירת הרצח-הריגה-גרימת מוות ברשלנות. ההנחה העומדת בבסיס הצעת החוק היא שהמדרג הקיים היום בין עבירות ההמתה אינו מדרג מיטבי וראוי. לכן מוצע לערוך שינוי יסודי בנוסח עבירות ההמתה, תוך יצירת מדרג חדש ביניהן:

(1)   עבירת הרצח בנסיבות מחמירות- עם מאסר עולם חובה [מוצע גם לשנות את הגדרת מאסר עולם כעונש של 30 שנה]. למשל, כנסיבה מחמירה מוצע לקבוע מצב של רצח עד במשפט פלילי, מעשה טרור ומעשה על רקע גזעני, רצח על כבוד המשפחה ורצח חסר ישע.

(2)   עבירת רצח- מאסר עולם כעונש מרבי.

(3)   עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת- 20 שנות מאסר כעונש מרבי. הסדר של אחריות מופחתת במקום ההסדר הקיים שמאפשר הקלה בעונש בלבד, כך שמקרים מיוחדים הגובלים באי שפיות הדעת או בסייגי האילוץ, כאשר הנאשמים המיתו אדם לאחר שנקלעו, שלא באשמתם, למצוקה קשה ביותר (מוזכרת כרמלה בוחבוט כדוגמא) יכללו בעבירת המתה פחותה בחומרתה מעבירת רצח. מצוין בהצעת החוק כי "הסדר של אחריות מופחתת הוא צודק יותר, משום שאין הוא מטיל על העושים הבאים בגדרו תיוג של מי שביצעו רצח".

(4)   המתה בקלות דעת- 12 שנות מאסר כעונש מרבי.

(5)   גרימת מוות ברשלנות בנסיבות מחמירות- 5 שנות מאסר כעונש מרבי.

(6)   גרימת מוות ברשלנות.

הצעת החוק מתייחסת למקרים בהם תוך כדי עשיית מעשה פלילי על ידי שותפים נרצח אדם שלישי. לפי המצב החוקי היום, יורשע השותף בעבירה של הריגה. כותבי הצעת החוק נתנו את עבירת האינוס כדוגמא לעבירה הנעשית על ידי שני שותפים, ובמהלכה אחד השותפים רצח את הנאנסת- ואז עולה שאלה לגבי השותף "הסביל". כותבי הצעת החוק, מציעים לכלול מצב זה בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, משום שהמצב הנפשי של הנאשם כלפי הרצח המבוצע על ידי שותפו עלול להיות רשלנות או קלות דעת כלפי התוצאה הקטלנית, ועל כן אינו ראוי לתיוג ולענישה של עבירת הרצח.

יצויין בהערה- כי "סעיף 303 לחוק העונשין קובע עבירה של המתת תינוק. לפי עבירה זו אשה שגרמה למות ולדה שלא מלאה לו שנה כשהיא היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שלא החלימה מתוצאות הלידה או מתוצאות ההנקה- דינה מאסר חמש שנים. מוצע לבטל עבירה זו, ששורשיה במשפט האנגלי, ושנועדה לפטור נשים שהרגו את תינוקותיהן שנולדו מחוץ למסגרת הנישואין, מעונש מוות. לאור שינוי המצב החברתי, בעיקר בנוגע לערך חייהם של תינוקות, והחומרה המיוחדת הגלומה בגרימת מוות של תינוק חסר ישע שעל הוריו מוטלת האחריות לדאוג לצרכיו- ראוי לבטל את העבירה."

אם כן, הרפורמה המוצעת מבקשת ליצור מדרג ביסוד הנפשי בעבירות ההמתה. הצעת החוק מתארת מצבים שונים בהם שאלת היסוד הנפשי של הנאשם מעלה שאלות ונראה כי הצעת החוק מבקשת להתמודד עם הבעיות הנמצאות בחוק, כפי שהוא היום.

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.