סקירת פסיקה חדשה- דיני עבודה- תביעות SLAPP על ידי מעסיק- דצמבר 2015

מאתאילאיל קומיי-דרורעו"ד

פס"ד בעניין טבקמן ואח' נ' אור-סיטי נדל"ן בע"מ ואח'

כנגד חברת אור סיטי נדל"ן, הוגשה תביעת ארבעה עובדים בשל זכויות עבודה. יומיים לאחר מכן, פורסמה כתבה בעיתון שתיארה את כתב התביעה. לאור זאת, החברה תבעה את העובדים בתביעה שכנגד בעילת  לשון הרע, ודרשה סכומי כסף גבוהים. ביום 15.11.2015 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (מפי כב' הש' שגב, ונציגי הציבור זהר ושני) כי תביעה זו מצטרפת לתביעות רבות אחרות המוגשות כטקטיקה והן תביעות סרק טורדניות שנולדו מתוך אסטרטגיה להעניש את העובדים העומדים על זכויותיהם.

ארבעה עובדים בדרגים שונים ובהיקפי שכר שונים תבעו את החברה וביקשו להרים את מסך ההתאגדות כנגד ענבל אור- מנכ"ל החברה. זאת כיון שגב' אור עשתה שימוש לרעה במסך ההתאגדות וניהלה את עסקיה שלא בתום לב והיא נושאת באחריות אישית כלפי התובעים. בסופו של דבר, נקבע כי העובדים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ונדחתה בקשתם להרים את מסך ההתאגדות בין החברה והגב' אור.

לאחר הגשת תביעת הזכויות של העובדים, פורסמה כתבה בעיתון "דה מרקר" ובמסגרתה צוטטו מפי העובדים אמירות אשר החברה טענה כי הינן מכפישות. בסמוך לאחר הפרסום החברה והגב' אור הגישו תביעה נגד העובדים לפי חוק איסור לשון הרע על סך 2,550,000 ₪.

בפסה"ד מתואר נייר עמדה שהוגש מטעם ההסתדרות לפיו תביעת לשון הרע הנה חלק מתופעה של הגשת תביעות לבתי משפט אזרחיים שעילתן לשון הרע בקשר ליחסי עבודה בין מעסיק לבין נושאי משרה אצלו ואף כנגד עובדים ונציגי עובדים, וזאת כחלק מטקטיקה שמטרתה לייצר לחץ נגדי כנגד תביעות לגיטימיות של עובדים. עוד לדברי ההסתדרות תביעות אלה הנן תביעות סרק טורדניות שנולדו מתוך אסטרטגיה להעניש את העובדים שעומדים על זכויותיהם, תביעות הידועות בכינוין- SLAPP (Strategic Lawsuit Against Public Participation) או בעברית- "תביעת השתקה".

רוב תביעות מסוג אלו ננקטות על ידי תאגידים, לאחר שפעילותם העסקית בוקרה על ידי אנשים פרטיים או ארגונים שונים. ההליך המשפטי אותו נוקטים התאגידים וההוצאות הנלוות משמשות כטקטיקת הפחדה והתשת הנתבעים (בדגש על כך שבדרך כלל מדובר באנשים פרטיים וארגונים לא ממשלתיים) עד כדי כך שהם יפסיקו את הביקורת כלפי התאגידים.

בתביעה של החברה והגב' אור שנדונה בבית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט בהקשר של תביעות SLAPP  כי:

"אכן, ככלל, יש למגר מן השורש תביעות בלתי כנות, ואין לאפשר לתביעות שהופכות את בית המשפט לכלי משחק אסטרטגי, לחצות את סף ההיכל ולבוא בשעריו.

מתפקידו של בית המשפט לברר סכסוכים אמיתיים בין אדם לחברו ובין האזרח לרשות, להבדיל מתביעות המוגשות ע"י גופים חזקים עתירי ממון, כנגד יריביהם דלי האמצעים, בעילה מפוקפקת כלשהי, מתוך מטרה מכוונת ללחוץ עליהם לחזור בהם מדרישות צודקות, רק מחמת חוסר יכולתם לממן הגנה משפטית כנגד תביעה בסכומים "כבדים".

 הטעם לכך אינו מתבטא רק בהגנה על ציבור העובדים מפני מעסיקיהם הפועלים נגדם בשיטת "בתחבולות תעשה לך מלחמה" (משלי), כי אם גם בשמירת אינטרס הציבור כולו. זמנו המוגבל של בית המשפט צריך להיות מנוצל לסכסוכים אמיתיים, להבדיל מתובענות המנצלות את זירת בית המשפט והופכות אותו, שלא בידיעתו, לכלי נשק אסטרטגי במאבק עם היריב, תוך ידיעתם הברורה של מגישי התביעות כי בבוא היום הן תוסרנה, ולמרבית האירוניה, אף כנגד השבת האגרה.

בית המשפט אינו אמור להיות שבע רצון ממחיקתה של תביעה שכזו ללא דיון, ומתפקידו לעמוד על המשמר, ולא לאפשר לה לחצות את הסף ולבוא בשעריו מלכתחילה."

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הדברים שהופיעו בכתבה אינם מהווים לשון הרע וכי דובר בלא יותר מתביעת סרק שכל תכליתה להטיל מורא על העובדים לאחר שאלה הגישו את תביעת הזכויות שלהם:

"לאחר שנפרשה בפנינו כל מסכת הראיות, הגענו לכדי מסקנה כי אכן בפנינו לא יותר מאשר תביעת סרק שכל תכליתה להטיל מורא על הנתבעים... התביעה הוגשה על סכום של 2,550,000 ₪, וזאת ללא צידוק ובהיעדר כל ביסוס ראייתי מינימאלי. הדבר מצביע על כך שהתובעות החליטו לעשות שימוש בהליכים המשפטיים ככלי ניגוח טקטי בתובעים.

בית דין זה סבור, כי יש להוקיע את התופעה ולשרש אותה ממחוזותינו ואין דרך יעילה לעשות כן זולת פסיקת הוצאות ראויות. אין צורך להכביר מילים, כי זמן שיפוטי הוא משאב יקר מציאות, וכי עשיית שימוש לרעה בו, באה בהכרח על חשבונם של מתדיינים אחרים הממתינים זמן רב מאוד לבירור עניינם."

בנוסף לסכומי התביעה, חויבה החברה לשלם לתובעים 40,000 ₪ בגין שכר טרחת עורכי דין, וכן הוצאות משפט בסך 250,000 ₪.

 

הבהרה: המידע באתר הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקורא/ת. הקורא/ת נדרש/ת לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. כל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך/ת ועל דעתו/ה בלבד.